תרופות נגד חרדה: על יעילותן, ההבדלים בינהן ותופעות הלוואי

המשותף לכל הפרעות החרדה הוא הפגיעה באיכות החיים שנגרמת כתוצאה מהמצוקה הנפשית.

האדם מנסה  להיות בשליטה כל הזמן בכדי להימנע מגורמים ומצבים שעלולים לעורר בו את החרדה ומשלם על כך מחיר יקר של מתח מתמשך, עייפות ומותשות, פגיעה בתהליכי החשיבה והקשב, צמצום הספונטניות והיכולת להפיק הנאה מדברים שבעבר נהנה מהם (למשל אדם שחרד משהייה במקומות מרובי אנשים נמנע מללכת להופעות או אירועים שבעבר הסבו לו הנאה).

כך, בהדרגה עשויה החרדה להשתלט יותר ויותר על האדם, לנהל לגמרי את חייו ולהפוך אותם לצרים ודלים עד מאוד.

טיפול תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי

קו הטיפול העיקרי כיום כנגד הפרעות חרדה כולל טיפול נפשי ו/או טיפול תרופתי. במרבית המקרים ההמלצה היא לשלב טיפול תרופתי וטיפול נפשי אצל פסיכולוג. מאמר זה יתמקד בטיפול תרופתי נוגד-חרדה.

הערה: מאמר זה אינו מהווה חלופה לייעוץ רפואי. כאשר נשקלת אפשרות של טיפול תרופתי נוגד חרדה, יש לפנות לייעוץ רפואי. 

חשוב להבין: תרופות נוגדות חרדה מביאות להקלה סימפטומטית אך אינן מרפאות את החרדה. לכן, עם הפסקת נטילתן, נצפה שהסימפטומים החרדתיים יחזרו.

זוהי הסיבה לכך שפעמים רבות מומלץ על שילוב של טיפול תרופתי וטיפול נפשי (פסיכותרפיה): הטיפול התרופתי מביא לרגיעה סימפטומטית שמייצרת תשתית נוחה להתחלה של טיפול נפשי ומעמיק בחרדות.

לקריאה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה (CBT) >>

טיפול תרופתי בכל מחיר?

טוב להיות זהירים ולשקול בכובד ראש לפני שמחליטים להתחיל טיפול תרופתי בחרדה. ישנם מקרים קלים שאולי לא יצריכו התערבות תרופתית, בעוד שבמקרים אחרים, קשים יותר, מומלץ לשקול טיפול תרופתי קצר-טווח שיסייע להרגיע את המערכת ולפנות משאבים חיוניים לערוצים טובים ומפתחים (למשל טיפול פסיכולוגי הדורש קשב ולמידה- שתי פונקציות שנפגעות כתוצאה מחרדה).

איך מקבלים מרשם לכדורים נגד חרדה?

מרשם לכדורים נגד חרדה ניתן רק על ידי פסיכיאטר. המגמה כיום היא שבמקרים קלים יותר שמצריכים התערבות מינורית, גם רופאי משפחה רשאים לתת מינונים נמוכים של כדורים נוגדי חרדה.

הייעוץ הפסיכיאטרי כולל תהליך של התאמת הטיפול התרופתי למאפייני האדם והעדפותיו. מומלץ לשאול את הפסיכיאטר המטפל כל שאלה באשר לתופעות הלוואי האפשריות של התרופות המוצעות, נטילת תרופות במהלך הריון והנקה וכן לגבי האפשרות של שתיית אלכוהול בשילוב עם התרופה.

טיפול תרופתי לילדים ונוער

בדרך כלל אבחנות פסיכיאטריות ניתנות מגיל 18 ומעלה, שכן בגילאים צעירים יותר האישיות עדיין אינה בשלה ומגובשת מספיק על מנת לקבוע האם מדובר בהפרעה נפשית מתמשכת או בקונפליקטים המאפיינים את גיל הילדות או ההתבגרות.

במקרים של חרדה אצל ילדים ונוער, מומלץ קודם כל לנסות להתמודד ללא מתן טיפול תרופתי, באמצעות שיחה עם הילד/המתבגר על מנת להבין מה מפריע ומציק לו ובמקרה הצורך להפנות אותו לפסיכולוג ילדים.

יחד עם זאת, במצבים בהם החרדה משתלטת ומפריעה לתפקודו התקין של הילד/המתגבר רצוי לפנות לייעוץ אצל פסיכיאטר ילדים שיחליט אם לתת או לא לתת טיפול תרופתי נוגד חרדה.

איך פועלות תרופות נוגדות חרדה ומה ההבדלים בין התרופות השונות?

ישנן כמה קבוצות של תרופות נוגדות חרדה. בואו נתחיל:

תרופות נוגדות חרדה מהדור הישן: מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO)

קבוצת תרופות שפותחו בשנות החמישים אשר חוסמות את פעילות האנזים מונואמין אקסידאז (MAO) ודרך כך פועלות להגברת המוליכים העצביים סרוטונין, נוראפינאפרין ודופמין במוח- מוליכים אשר נקשרים לוויסות מצב הרוח ולחרדה.

כיום תרופות אלו כבר כמעט ואינן בשימוש בעקבות תופעות הלוואי הקשות שלהן ונעשה בהן שימוש בעיקר לטיפול בדיכאון עמיד או בחרדה רק כאשר לפחות שתי תרופות נוגדות חרדה אחרות לא מניבות שיפור ניכר אצל המטופל. בין תרופות אלו ניתן למצוא את התרופה 'פנלזין'.

בנזודיאזפינים

קבוצת תרופות חדשות יותר הניתנות כיום כטיפול קו ראשון כמעט בכל סוגי הפרעות החרדה.

ההשפעה שלהן נוגעת לדיכוי קולטני המוליך העצבי GABA במוח, מוליך אשר מקושר להאטה והרגעה של פעילות מערכת העצבים המרכזית.

הדיכוי של קולטני הGABA למעשה מגביר את רמות ה-GABA במוח ועל ידי כך מפחית את העוררות הפיזיולוגית הגבוהה שמאפיינת מצבים של חרדה. ככאלו, התרופות משרות תחושת רוגע, נינוחות וישנוניות.

אלכוהול גם הוא עובד על המוליך העצבי GABA, ואכן ההשפעה המרגיעה של אלכוהול ושל בנזודיאזפינים היא די דומה (מכאן גם ניתן להבין את השימוש שעושים אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חרדה באלכוהול כדרך לטיפול עצמי).

תרופות נפוצות ממשפחת הבנזודיאזפינים כוללות: לוריבן, קסנקס, ואליום, בונדורמין, אסיוול, וואבן, קלונקס ועוד.

תופעות לוואי של קלונקס ובנזודיאזפינים אחרים

זהירות: סכנת התמכרות

בשנים האחרונות השימוש בתרופות אלו נהיה נפוץ יותר ויותר ונרשמת עלייה חדה ביותר במספר מקרי ההתמכרות והמוות כתוצאה משימוש מופרז בהן.

כיום ישנה הסכמה רחבה כי השימוש בתרופות אלו צריך להיות קצר טווח ומוגבל בזמן, כטיפול המהווה עזרה נפשית ראשונית בלבד, ויש להימנע משימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים.

Selective Serotonin Reuptake Inhibitors: SSRI's

תרופות מקבוצת SSRI פועלות להגברת רמות הסרוטונין במוח דרך עיכוב הקליטה החוזרת והפירוק שלו.

סרוטונין נמצא כמוליך עצבי המקושר לוויסות מצב הרוח ובמקור תרופות SSRI פותחו כטיפול אנטי דיכאוני. יחד עם זאת, במרוצת הזמן הן נמצאו יעילות לטיפול בהפרעות נפשיות אחרות ובתוך כך נמצא כי יש להן גם אפקט מרגיע חרדה.

מדובר בתרופות מדור חדש שהיתרון העיקרי שלהן נעוץ ביעילות גבוהה בטיפול בחרדה ודיכאון לצד תופעות לוואי מינוריות יחסית.

בין תרופות אלו נכללות ציפרלקס, סרוקסט, פרוזאק, לוסטרל, פקסט ועוד.

בניגוד לבנזודיאזפינים, תרופות מקבוצה זו ניתנות על בסיס יומי לטווח ארוך שנע מכמה חודשים ועד שנים.

תופעות לוואי של ציפרלקס ותרופות SSRI:

תסמונת גמילה

לצד מחקרים המצביעים על יעילותן הרבה, מחקרים מהשנים האחרונות מדגימים כי עם הפסקת השימוש ב-SSRI's מטופלים חווים חזרה של התסמינים הדיכאוניים.

בהמשך ישיר לכך, בשנים האחרונות מצטברות עדויות באשר לתסמונת הפסקת שימוש בנוגדי דיכאון, הנקראת גם "תסמונת גמילה מנוגדי דיכאון".

מדובר במצב שעלול להתרחש כתוצאה מהפחתה או הפסקה של נוגדי דיכאון (ובתוכם SSRI's) לאחר שימוש של לפחות חודש בהם. התסמינים עלולים לכלול סימפטומים דמויי שפעת, בעיות שינה, בחילות, שיווי משקל ירוד, שינויים תחושתיים, חרדה ודיכאון.

התסמינים יכולים להופיע בתוך מספר ימים מהפסקת השימוש בתרופה ועשויים להימשך עד מספר חודשים. לעיתים רחוקות עלולה להופיע אפילו להופיע פסיכוזה.

קנאביס רפואי וחרדה

הקשר בין קנאביס לחרדה אינו ברור וחד משמעי.

מצד אחד, הצמח ידוע בשל האפקט המרגיע שלו על הגוף. לא סתם אנשים רבים צורכים אותו בכדי להירגע ולישון טוב יותר, בין אם מדובר על שימוש בהתוויה רפואית פסיכיאטרית (בעיקר לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית-PTSD), ובין אם בשימוש לצורכי פנאי והנאה על מנת להתנתק ולנוח מלחצי היומיום.

מחקרים רבים אכן מצאו קשר בין צריכת קנאביס רפואי לירידה בתחושות של לחץ וחרדה אצל מטופלים. עוד נמצא כי רבים מהמטופלים הסובלים מחרדה מעדיפים לזנוח את הטיפול המסורתי בבנזודיאזפינים לטובת קנאביס.

מצד שני, מחקרים וצרכנים רבים מדווחים דווקא על עלייה בתחושת החרדה הכללית, מחשבות טורדניות שליליות, חרדה חברתית, פרנויה והתקפי חרדה של ממש בעקבות צריכה מוגברת של הצמח.

בנוסף, ישנם מקרים קיצוניים שבהם קנאביס מוביל גם להתפרצות של פסיכוזה בקרב משתמשים.

נראה כי עדיין רב הנסתר על הגלוי בניסיון להבין את הממצאים והדיווחים הסותרים הללו.

השערה אחת היא שההשפעה של קנאביס על רמות החרדה יכולה להשתנות באופן משמעותי בהתאם לריכוז החומרים הפעילים שבו (או בשמם: קנאבואידים). למשל, נמצא כי לרמות נמוכות של THC (החומר הפעיל שאחראי לתחושת ה"היי" והריחוף של הקנאביס) אפקט מרגיע חרדה, בעוד רמות גבוהות שלו מקושרות לפרנויה וחרדה. לעומת זאת, CBD (חומר פעיל נוסף בצמח) נמצא כחומר מרגיע חרדה בצורה עקבית יותר.

לפי סברה נוספת, צריכת קנאביס רפואי במינונים מתונים תגדיל את הסיכוי להשפעה מרגיעת חרדה, בעוד צריכה בכמויות גדולות ממנו עלולה להגביר את הסיכוי להתקף חרדה, פרנויה ואף פסיכוזה.

לסיכום, נראה כי האפקט של קנאביס על רמות החרדה של המשתמש מושפע מאינטראקציה בין גורמים רבים וביניהם: סוג ומינון החומר הנצרך, האופן בו נצרך, הסביבה בה נצרך, המאפיינים האישיותיים של האדם הצורך ועוד.

לכן, מומלץ לנקוט משנה זהירות בטיפול בקנאביס רפואי: להתחיל במינונים נמוכים ולעקוב אחר ההשפעה של החומר על תסמיני החרדה.

תופעות לוואי של קנאביס רפואי: תלות ואדישות רגשית

דווקא בשל תחושת הריחוף והאפקט המרגיע שלו, עשוי הקנאביס להיות מאוד ממכר ולגרום למשתמש לפתח בו תלות נפשית.

מי לא רוצה לצלול ולשכוח לרגע מטרדות ולחצי היומיום?

הבעיה היא שכאשר אנחנו מתמכרים לתחושה הזו, אנחנו עושים זאת מתוך ניסיון לברוח ממציאות כואבת וליצור במקומה מציאות נטולת דאגות ומתחים שלא קיימת. במצב כזה השימוש בקנאביס יכול להפוך בקלות לשימוש מאסיבי שמגיע מתוך צורך לטשטש כאב נפשי עמוק.

הקנאביס אמנם מוחק לרגע את הכאב, אך זאת במחיר של ניתוק פנימי של האדם מעצמו: הכאב הנפשי מודחק ומוכחש אך למעשה ממשיך להיות נוכח ולהשפיע על האדם ברבדים עמוקים יותר שלהם הוא לא מודע.

השלכות קשות שעלולת להיגרם משימוש יתר שכזה בקנאביס כוללות אדישות וניתוק רגשיים (תחושת "זומבי").

טיפול טבעי בחרדות

טיפול טבעי בחרדות כולל שימוש בתכשירים המבוססים על צמחי מרפא מרגיעים (למשל: ולריאן רפואי, צמח האשווגנדה ההודי, פסיפלורה, מליסה ועוד), לצד שינוי תזונתי ותוספי תזונה המסייעים לחיזוק מערכת העצבים (למשל הכנסת מזונות עשירים בויטמין B, בסרוטונין ובמלטונין והפחתה בצריכה של מוצרים הפוגעים באיכות השינה כמו למשל אלכוהול וקפאין).

תרופות טבעיות ללא מרשם כוללות בין היתר: רגיעון של הדס (מבוסס על מליסה ופסיפלורה), איזי יום ולילה (מכיל פסיפלורה וויטימינים), רסקיו רמדי (תכשיר הומאופתי המורכב מחמש תמציות פרחי באך), ביו קאלם (מכיל צמחים, חומצות אמינו וויטמין B) ועוד.

מוצרים טבעיים להפחתת חרדה פועלים בדומה לתרופות קונבנציונליות אך השפעתם עדינה יותר והם מתאימים ככל הנראה למקרים מתונים יותר של חרדה. לפיכך, גם תופעות הלוואי שלהם קלות יותר בהשוואה לטיפולים קונבנציונליים אחרים.

לסיכום: יתרונות וחסרונות של טיפול תרופתי נוגד חרדה

כפי שראינו, התמונה מורכבת. אין ספק שתרופות נוגדות חרדה הן יעילות ועשויות לסייע בהפחתת העוררות הפיזיולוגית, להשרות תחושת רוגע ונינוחות, להעלות את מצב הרוח ולספק תשתית ראשונית לתהליך נפשי עמוק יותר.

לצד זאת, ישנם גם חסרונות שראוי לתת עליהם את הדעת:

ראינו כי למרבית התרופות תופעות לוואי שרק את חלקן הזכרנו פה, מי יותר ומי פחות.

לחלק מהתרופות (בייחוד בבנזודיאזפינים) תופעת לוואי לא פשוטה של סכנת התמכרות ולכן הטיפול בהן יכול להימשך רק לזמן קצר והן לא מספקות מענה טיפולי ארוך טווח. זו גם הסיבה שטיפול תרופתי מחייב מעקב פסיכיאטרי רצוף בתקופת השימוש.

נקודה נוספת היא שלחלק מהתרופות (למשל SSRI's) לוקח זמן רב להשפיע על המערכת הכימית במוח ולכן מצבם של אנשים הסובלים ממצוקה חריפה עלול להחריף עוד יותר עד שתתחיל להתקבל ההשפעה הרצויה מהתרופה.

טיפול בקנאביס רפואי הופך יותר ויותר פופולארי בשנים האחרונות, אך ראינו כי ההשפעה שלו על החרדה עדיין לא ברורה מספיק – כאשר לצד האפקט המרגיע שלו, מיוחסת לו גם השפעה הכוללת התגברות של חרדות, פרנויה ואפילו פסיכוזה. כמו כן, ישנה סכנה לפתח תלות נפשית בחומר שעלולה להביא למצב של אדישות רגשית.

טיפול בחרדה בחומרים טבעיים הוא טוב ויעיל, אך נראה כי הוא מוגבל לרמות נמוכות יותר של חרדה.

לבסוף, חשוב לזכור שטיפול תרופתי מכל סוג אינו מעלים או מרפא את החרדה וכאן נכנסת החשיבות של פסיכותרפיה בטיפול בהפרעות חרדה.