יש המאמינים כי משפחה ללא כלב היא לא משפחה שלמה. חיות מחמד ללא ספק מוסיפות הרבה שמחה לבית ולבני המשפחה. מחקרים כבר הוכיחו בעבר כי ילדים שגדלים עם כלב נהנים רבות מחברתו ומערכת היחסים ביניהם גם תורמת להתפתחותם במגוון תחומים:
- הילד לומד על אהבה אמיתית, ללא תנאים, כזו שתורמת לביטחון העצמי שלו, לתחושת האחריות שלו כלפי האחר ועוד.
- מבחינה חברתית, הכלב הופך לחבר אמיתי לילד, כזה שתמיד נמצא שם בשביל לשחק איתו, להשתולל, ללקק ולחבק.
- מחקרים הוכיחו כי גם מבחינה בריאותית לכלב תרומה גדולה בהורדת לחץ הדם והחרדה בחייהם של האנשים שמטפלים בו ועמם הוא גר.
למרבה הצער, כלבים וחיות מחמד אחרות, כמו כולנו, הולכים בסופו של דבר לעולמם. כאשר חיית מחמד מתה, לעתים הצער לא פחות גדול וקשה מהתמודדות עם מותו של אדם. לפתע אותה חיה מתוקה שעברה איתכם דירות, לידות, חתונה, חגים ושבתות – פתאום נעלמת מן החיים ומותירה חלל. מבוגרים רבים מתקשים להתמודד עם מותו של כלב ולילדים אף קשה יותר, מכיוון שהם פשוט לא מצליחים להבין לאן נעלמה החיה האהובה עליהם.
טקס פרידה וזמן להתאבל: איך לעזור לילדים להתמודד?
- אם אתם יודעים שחיית המחמד חולה ועלולה למות בתקופה הקרובה, כדאי להכין את הילד מבעוד מועד. דברו איתו, הסבירו לו כי הכלב זקן/חולה, שבקרוב ייאלץ לעבור לגור במקום אחר (בשמיים…), בעולם אחר, שם לא יסבול וירגיש טוב יותר.
- חשוב לומר את האמת, אל תגידו לילד שהכלב הלך לגור בבית אחר, נסע לחו"ל או יצא לטיול – ילדים צריכים ללמוד להתמודד עם המוות כבר בגיל צעיר וככל שתשקרו להם במטרה להקל עליהם, תגלו בעתיד שרק בלבלתם אותם. אמרו להם את האמת, שהכלב היה חולה ושהרופא של הכלב (הווטרינר) החליט שהגיעה השעה להיפרד. הסבירו לילד שלמרות הגעגועים אליו, לפחות תוכלו להתנחם בכך שהוא כבר לא סובל.
- כדאי לקנות ספר ילדים העוסק בהתמודדות עם המוות באמצעות הסברים התואמים את גיל הילד, ספר שיש בו גם ציורים הממחישים את החוסר וההתמודדות עם האובדן.
- תנו לילד ולעצמכם זמן להתאבל, אל תרוצו מהר להחליף את חיית המחמד בכלב או חתול חדש במטרה להתגבר מהר על האבדה. קחו תקופה של חודש-חודשיים שתאפשר לכם לדבר על האובדן, להתאבל, להתגעגע ולהשלים את התהליך, בטרם תצרפו חבר חדש למשפחה.
- כאשר אתם מחליטים להביא חיה חדשה הביתה, חשוב לא להפוך אותה לדגם חדש של החיה הקודמת. אם לכלב הקודם קראו "פרדי" אל תקראו כך גם לכלב החדש. גם אל תנסו לבחור כלב שנראה בדיוק כמו הכלב הקודם בתקווה שאולי הילד לא ישים לב להבדל. שוב, המוות הוא חלק מחיינו וחשוב ללמוד איך לחיות לצידו.
- יש הורים שנוטים גם פשוט להתעלם מהסיטואציה, אומרים לילד משפט קצר בסגנון "הכלב הלך" ובזה סוגרים את הסיפור. זה שתתעלמו מכך לא יגרום לילד לא לשים לב שהכלב נעלם. בעצם תצרו מצב קשה יותר, בו הילד ישים לב שהחיה לא נמצאת יותר, אבל לא יידע איך לשוחח עמכם על כך ויהיה מאוד מבולבל.
- בשעה שאתם מסבירים לילד מה קרה השתמשו במילה "מת", אל תנסו לייפות את המצב באמצעות שימוש במילים אחרות.
- ערכו טקס פרידה לכלב, גם אם לא קברתם אותו בעצמכם. הקדישו שעה קלה לאיסוף כל חפציו, התבוננות בתמונות שלו, העלאת זיכרונות ועוד.
- זכרו שהתמודדות עם מותו של כלב או חתול היא דרך מצוינת להכין ילדים לעתיד, לחיים האמיתיים. לא תמיד תוכלו לעטוף אותם בצמר גפן ובשלב זה או אחר הם יאלצו להתמודד עם כך, עם אובדן של אדם קרוב. לכן עדיף לסייע להם לרכוש כלים להתמודדות מאשר לנסות לטאטא את הנושא מתחת לשטיח.