איך לשמור על קור רוח עם הילדים? על ויסות רגשי אצל הורים

ויסות רגשי הוא מושג שמרבים לדבר בו עכשיו, והוא חובק בתוכו את היכולת שלנו להשהות את התגובה שלנו למצבים מעוררים או מלחיצים, לתכנן לפני שמבצעים, לחשוב רגע בהגיון, לא לתת לרגשות סוערים להוביל אותנו לתגובה לא פרופורציונית, לדבר במקום מיד לפעול, ולא להתפרץ

אסנת גרתי

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה

כהורים לילדים שנדרשים לג'נגל בין העבודה, לזוגיות, להורות, לעבודות הבית ולעוד מיליון מטלות ואירועים, הויסות הרגשי שלנו הרבה פעמים מאותגר.

תארו לעצמכם שאתם מאוד עייפים אחרי לילה שלא ישנתם כי הילדים היו חולים, ובעבודה קרה משהו מאוד מעצבן ולא הוגן, ובכלל אתם בתקופה עמוסה ושוחקת ומרגישים נטולי כוחות. ואז אתם חוזרים הביתה, והילד שלכם ממש משגע אתכם כי הוא רוצה עוד ממתק, ולא מוכן לסגור את הטלוויזיה כשאתם מבקשים, ויש רגע כזה שבא לכם פשוט לצרוח את הנשמה שלכם החוצה, ולזרוק איזה כוס על הרצפה ולקלל קללה עסיסית, כי כבר נמאס לכם מהכל; אבל ממש נמאס.

ויסות רגשי של ההורה משפיע מאוד על היכולת של הילד לווסת את עצמו - ממש כמו וירוס מדבק. אם מישהו בבית לא מווסת, השאר מושפעים ממנו, והוויסות שלהם מיד מתערער. בעיקר אם האדם שמאבד את הוויסות הוא ההורה, כי ההורה הוא הדמות שמהווה עבור הילד מודל להתנהלות רגשית

ישנם מבוגרים שהם מווסתים מטבעם והנושא הזה פחות מאתגר אותם, אבל יש כאלה שזה ממש אתגר הורי עבורם להישאר מווסתים, וזה יכול מאוד לתסכל, הצורך הזה להיות מאופקים ומאורגנים בשביל הילדים, כשהאופי שלנו יותר פרוע ומתפרץ מטבעו.

אבל אין מה לעשות: אף אחד עוד לא המציא דרך אחרת, וכדי לעזור לילדים שלנו להיות מווסתים, חשוב שנעבוד על הנושא הזה אצלינו, גם אם זה ממש מייסר וקשה.

הורים – מה יכול לעזור לוויסות הרגשי שלכם ברגעים קשים?

  1. אם זה מתאפשר, לזוז פיזית מהאירוע הרגשי ולקחת כמה דקות לעצמנו, במקום נפרד. לשתות קפה, לנשום, לשטוף פנים – כל דבר שקצת ירווח וישהה את התגובה המיידית שלנו לאירוע המעצבן שקרה זה עתה.
  2. ללמוד טכניקות של נשימה, הרפייה ודיבור עצמי. דיבור עצמי (פנימי) יכול לעזור מאוד בוויסות כשאנחנו מזכירים לעצמנו שהילד שלנו זקוק לנו עכשיו ורואה בנו מודל שיעזור לו לווסת את עצמו, כשאנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו לא רוצים להתפרץ, או כשאנחנו מדברים עם עצמנו על כך שהילד שלנו במצוקה, זקוק לעזרה, ולכן מתנהג כך (ולא כי הוא "רע" או עושה לנו דווקא).
  3. ל well being שלנו כהורים יש ערך מווסת. פיתוח תחביבים, חוגים, ספורט, פעילות חברתיות והתאווררות מקשיי היומיום – יעזרו לנו להיות הורים נינוחים ומאוזנים יותר.
  4. כשאנחנו סוחבים איתנו כעסים מחיי היומיום שלנו, כדאי לנתב את האנרגיות השליליות לתרומה לקהילה: לחשוב איך אנחנו יכולים לפעול בקהילה שלנו (מקום העבודה, משפחה, קהילה) כדי לעשות טוב. כך נספק גם לילדים מודל חיובי לניתוב אנרגיות שליליות.
  5. לעיתים נדרשת עזרה מקצועית כדי לעבוד על הוויסות שלנו ולהבין מה מפעיל אותנו באינטראקציה עם הילד, למה אנחנו מגיבים כך, ומה יכול לעזור לנו להתנהל מולו בצורה שתעזור לו לשלוט טוב יותר ברגשות שלו.

היחסים עם הילדים צבועים בחוויות ילדות שלנו ההורים, בהיסטוריה רגשית ומשפחתית שלנו כמשפחה גרעינית, ובהיסטוריה של הקשר עם הילד הספציפי הזה.

ההורה מוביל את הוויסות בבית, ולמרות שלא הכל תלוי בו, ושהדברים לרוב לא קורים באשמתו, יש לו אחריות ויכולת להביא לשינוי אמיתי במיומנות של ילדיו להתנהל טוב יותר עם הרגשות שלהם.

אסנת גרתי
פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
פסיכולוגית קלינית מומחית לילדים ונוער ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה. במרכז גרתי טיפולים רגשיים מגוונים ומטפלים מנוסים ואיכותיים, וכן אבחונים והדרכות הורים

עודכן בתאריך: 27 ביולי 2023

דילוג לתוכן