הפרעה דו קוטבית אצל ילדים

שינויים קיצוניים במצב הרוח וברמת האנרגיה, יכולים לאפיין הפרעה דו קוטבית אצל ילדים. איך מזהים את הסימפטומים של ההפרעה? מה הגורמים? ואיך ניתן לטפל בה?

הפרעה דו קוטבית (המכונה גם מאניה דיפרסיה) היא הפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי במצבי רוח קיצוניים משתנים, הנעים משמחה קיצונית (מאניה) ועד לעצבות קשה (דיפרסיה). הפרעה דו קוטבית אצל ילדים מתבטאת גם היא בהתקפים של מצבי רוח קיצוניים, שינויים ברמת האנרגיה של הילד ובהתנהגות קיצונית. מאניה דיפרסיה אצל ילדים נפוצה יותר בגיל ההתבגרות, אבל היא יכולה להתקיים גם לפני תקופה זאת, בשנות הילדות.

הגורמים להפרעה דו קוטבית אצל ילדים

  • הגורם הראשי להפרעה אצל ילדים הוא גורם גנטי, כאשר יש הורה הלוקה גם הוא בהפרעה. מחקר שנערך בעבר מצא כי כרבע מהילדים להורים הסובלים מהפרעה דו קוטבית, היו גם הם בעלי נטייה לפתח את ההפרעה. במידה וההפרעה מתפרצת אצל ההורה לפני שמלאו לו 21, והילד עצמו מראה סימנים של דיכאון, מצבי רוח ותסמינים של מאניה – הסיכון שהוא יסבול ממאניה דיפרסיה יכול להגיע לכ-50%. במידה ושני ההורים לוקים בהפרעה הסיכון של הילד לסבול ממנה כמובן גדל.
  • שינויים הורמונליים עלולים גם הם לגרום להתקפי מאניה, אבל סיבה זו נפוצה בעיקר אצל מבוגרים, כמו נשים לאחר לידה.
  • שינויים במבנה של המוח ובתפקודו יכולים גם לגרום להתפרצות. לדוגמה שינויים בנוירוטרנסמיטורים, אותם חומרים כימיים המעבירים את המסרים בין תאי העצב.
  • קיימים גם גורמים חברתיים ופסיכולוגיים שיכולים לגרום למאניה דיפרסיה, כמו חשיפה לסטרס, אירועים טראומטיים ושיבוש של השעונים הביולוגיים המשפיעים על העייפות, התיאבון והשינה.

קראו גם: איך לזהות מצוקה רגשית אצל ילדים? 

מה הסימפטומים האופייניים להפרעה דו קוטבית אצל ילדים?

ראשית, חשוב להבין שסימני המאניה והדיפרסיה עלולים להיות דומים גם לסימפטומים של דיכאון. הם עלולים גם להזכיר תסמינים של ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, סכיזורפרניה, היפראקטיביות וגם התמכרות לסמים. לכן פעמים רבות קשה לאבחן אותן לבד, וחייבים לפנות לאיש מקצוע כשחשים שיש בעיה.

מבוגרים הסובלים מהפרעה דו קוטבית נעים בין מאניה לדיפרסיה וניתן לאבחן אותם יותר בקלות. במקרה של הפרעה דו קוטבית אצל ילדים, הם נוטים להיות יותר עצבנים, לסבול מהתקפים הרסניים ופחות ממצבים של שמחה קיצונית. רק אצל בני נוער ניתן לזהות את התופעה בצורה ברורה יותר וגם אז עדיין ניתן לחשוד שמדובר בשימוש בסמים, סכיזופרניה ועוד.

התסמינים משתנים מגיל לגיל. אצל ילדים קטנים החווים התקף מאניה ניתן להבחין בהתנהגות עצבנית מאוד. הם גם עלולים לדמיין דברים לא מציאותיים (זאת בניגוד למצבים בהם ילדים מפגינים דימיון מפותח). במצבים של דיפרסיה הם יפגינו אנרגיות נמוכות ויתלוננו פעמים רבות על כאבים.

אצל בני נוער וילדים החווים התקף מאניה ניתן להיתקל בתסמינים הבאים:

  • שמחה קיצונית מאוד, שבאה לידי ביטוי בצחוק היסטרי.
  • נטייה לכעוס מאוד מכל דבר, סף תסכול נמוך מאוד, התפרצויות זעם וכעס רבות וחוסר סבלנות מוגזם.
  • עודף אנרגיה, ילדים שמסוגלים לישון מעט מאוד בלילה, אבל לא יחושו עייפים.
  • תחושת גדלות, ילדים שחשים שהכל מותר להם, שהם חכמים מאוד, יודעים הכל ושהחוקים לא תופסים לגביהם.
  • דעתם מוסחת בקלות, הם לא מצליחים להתרכז ועוברים מדבר לדבר.
  • הם לוקחים סיכונים, דבר שנפוץ אצל בני נוער, שעלולים להשתמש בסמים, לנהוג בחוסר זהירות, לשתות אלכוהול או לנהוג במתירנות מינית.
  • עלולים לנהוג באימפולסיביות, להיות פזיזים, בלי לחשוב, לפעול מתוך דחפים פנימיים חזקים.
  • דברנות מהירה ומוגזמת, הם מדברים מהר והרבה, קשה לעצור אותם והם נוטים לקפוץ מנושא לנושא.

אצל בני נוער וילדים החווים התקף דיפרסיה ניתן להיתקל בתסמינים הבאים:

  • הם מאבדים עניין מהר מאוד בכל דבר, גם אם הם עוסקים בדברים שהם אוהבים.
  • הם חשים תחושה של חוסר ערך.
  • חווים ירידה ברמת האנרגיה, חשים חסרי מרץ, עייפים, לא מרוכזים, מתקשים לקבל החלטות.
  • מתלוננים על כאבים וסימפטומים פיזיים שונים, כגון: כאבי ראש, כאבי בטן ועוד.
  • חשים עצבות רבה שאינה חולפת ויבכו הרבה.
  • ניתן להבחין בשינויים בדפוסי בשינה והאכילה שלהם, שמובילים לשינה מרובה או למעט שעות שינה, לאכילה מרובה או לתיאבון ירוד.
  • נוטים לדבר הרבה על המוות, גם בשל מחשבות טורדניות שלא מרפות.
  • במקרים קיצוניים הם חווים מחשבות אובדניות או אפילו מנסים לשים קץ לחייהם.

חשוב לדעת: איך לזהות סימנים לדיכאון אצל ילדים?

חשוב מאוד לזהות את ההפרעה בשלביה הראשונים כדי להעניק לילד טיפול מוקדם ויעיל. ככל שלא מטפלים בהפרעה בזמן כך היא עלולה להחמיר, לילד יהיה קשה לשלוט בסימפטומים, הוא יתקשה לתפקד וזה יפגע בו בכל המישורים: הרגשיים, החברתיים, הלימודיים ועוד

איך מתבצע אבחון של מאניה דיפרסיה אצל ילדים?

האבחון נערך על ידי תצפיות ותשאול. רופא מבצע תשאול של ההורים והילד לגבי דפוסי שינה, אכילה, מצב הרוח, התנהגות, היסטוריה משפחתית ועוד.

לאחר מכן הרופא יכול להחליט אם ברצונו לשלול את קיומן של הפרעות אחרות (כמו הפרעת קשב וריכוז לדוגמה). במקרה של בני נוער האבחון קשה במיוחד כי הם נוטים באופן טבעי לסבול ממצבי רוח משתנים וקיצוניים, וכך גם אצל ילדים היפראקטיביים או בעלי הפרעת קשב וריכוז – לכן האתגר גדול.

הבסיס לאבחון הפרעה דו קוטבית הוא מצבי רוח משתנים ביחד עם התקף מאניה – ילדים שהתנהגותם מוזרה, חריגה, שסובלים מהתקפים מעורבים ובעלי מחזוריות מהירה.

איך מטפלים בהפרעה דו קוטבית?

הטיפול לילדים מבוסס בעיקר על טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.

  • טיפול תרופתי במצבים של מאניה חמורה כולל תרופות כמו ליתיום, ריספרידון, אסנפין, אולנזאפין, אריפיפרזול וקוואטיאפין. הטיפול התרופתי למצבים של דיפרסיה כולל לורסידון, פלוקסטין ואולנזפין.
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT יכול לסייע לטפל בסימפטומים נקודתיים של ההפרעה. מדובר בתסמינים כמו הפרעות שינה, הפרעות אכילה, חרדה, מחשבות שליליות ועוד. במסגרת טיפול CBT לילדים מסייעים לילד לשנות דפוסי חשיבה, לתרגל מצבים שאיתם הוא מתקשה להתמודד ומתרגלים את אותם מצבים בהדרגה ביחד עם הילד.
  • טיפול מיינדפולנס, המבוסס על תרגול של התודעה, שעוזר למטופל לחזור לכאן ולעכשיו, נחשב גם ליעיל. השיטה עוזרת לא להיסחף בתוך שטף מחשבות, היא מאמנת את המוח איך לחזור בכל רגע שלילי אל הרגע הזה, הנוכחי, אל ההווה. השיטה נחשבת ליעילה לטיפול בחרדה, דיכאון וגם לסובלים מהפרעה דו קוטבית.
  • טיפול פסיכותרפי יכול לסייע, גם כטיפול פרטני וגם כטיפול משפחתי. טיפול משפחתי עם פסיכולוג מאפשר להפחית את הלחץ הרגשי שחווים כל בני המשפחה, מסייע להם לתקשר טוב יותר ביחד, להבין את הילד ואת שעובר עליו ועוזר גם לילד להבין אותם. טיפול אישי של הילד עם פסיכולוג ילדים, עוזר לילד להביע את עצמו, לשתף בקשיים שהוא חווה (בבית, עם חברים, בבית הספר, עם עצמו ועוד). יכול לעזור לו לקבל כלים להתמודדות ולהוות עבורו מקום שקט ומכיל בתוך מציאות לא פשוטה.

חושדים שהילד סובל מהפרעה דו קוטבית ולא יודעים מה לעשות?

אצלנו באתר תמצאו פסיכולוגים מומחים לטיפול בילדים, עמם תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונה אונליין, מרחוק דרך ה-ZOOM. אתם מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ, ללא הילד, במהלכה תוכלו לתאר לפסיכולוג את הקושי של הילד, את מצבי הרוח, את הסימפטומים, את האופן שבו אתם חווים את הילד ואת החיים בבית. לאחר שיקשיב לכם, יוכל הפסיכולוג לתת לכם חוות דעת מקצועית, להמליץ לכם על תוכנית טיפול בהתאמה אישית, עבורכם ועבור הילד שלכם.

אל תהססו: לקביעת פגישת ייעוץ ראשוני עוד היום, לחצו כאן >>

אולי יעניין אותך גם:

עודכן בתאריך: 21 בפברואר 2024

דילוג לתוכן