אוננות אצל ילדים

אוננות אצל ילדים היא התנהגות נורמלית לגמרי, שעלולה להביך מאוד את ההורים. כיצד עליכם להגיב? מה לא לעשות? ואיך תתמודדו עם מקרים יוצאי דופן?

הורים רבים מזדעזעים לגלות, ביום בהיר אחד, שהילד הקטן והתמים שלהם – מאונן. כן, כן, פעוטות רבים מסתובבים כל היום עם הידיים בתחתונים, מתחככים במיטה, בכרית ועוד.

חשוב להבין שאוננות היא התנהגות נורמלית וטבעית לחלוטין גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים כאחד. אפילו בשנה הראשונה לחייהם, תינוקות כבר נוגעים בעצמם, באיברי המין, למרות שכמובן בשלב זה מדובר בתינוק המגלה את גופו ולא מדובר בפעולה המתרחשת בשל מחשבות מיניות.

כאשר התינוק הקטן הופך לפעוט, לרוב בגיל שלוש או ארבע, הילד מתחיל לאונן כאקט מיני, הנובע מכך שהוא נהנה לגעת בעצמו ומהתחושה שהוא מפיק תוך כדי הפעולה.

מה לעשות אם הילד מאונן?

בגדול? כלום. כפי שציינו, מדובר בפעילות נורמלית לחלוטין ואסור להורה להתערב בה או לעצור את הילד. יש מומחים הטוענים כי הדבר אף פוגע בתחושת בעלות הילד על הגוף שלו. יחד עם זאת, חשוב לנסות להסביר לילד, בעדינות, כי פעילות מסוג זה לא מבצעים בגן, אצל חברים, בסלון או במקום בו שוהים אנשים אחרים – ושזה משהו אינטימי שניתן לעשות לבד, בחדר, במיטתו.

ילדים קטנים מתחילים בשלב מסוים לשים לב להבדלים בין בנים לבנות ומתעניינים בשאלות בנושא מין ולידה, כגון – מאיפה באים תינוקות ולמה לאבא יש פין ולאימא אין. תקופה זו ארוכה מאוד ונמשכת לעתים עד גיל 6-7, שלב בו מתרכז הילד בהתפתחות אינטלקטואלית וחברתית ובה הילדים מחפשים את חברתם של בני מינם.

מה עושים במקרים של מיניות או אוננות חריגה אצל ילדים וילדות?

במצבים בהם ילדכם מוותר על פעילויות אחרות על חשבון זמן אינטימי עם עצמו – יתכן והילד עושה את מעשיו כאקט משיכת תשומת לב ויש לתת את הדעת בנושא הזה.

ברור שהעניין הוא התנהגותי אך לפני שפונים לגורם כגון פסיכולוג ילדים, יש לדבר עם רופא הילדים על מנת לבדוק אותו גופנית, שהכל בסדר. אולי יש באזור זה משהו שמציק לו? יש לחשוב איך לנהל את השיחה הזו, כדי לא להביך את הילד מול הרופא. ניתן לדבר איתו בנפרד ורק אחר מכן להביא את הילד לבדיקה ויתכן שהוא יפנה אתכם למכון להתפתחות הילד של הקופה בה אתם חברים.

שוב, חשוב להבין, שבמידה וילד או ילדה מאוננים בתדירות חריגה או ליד אנשים, לעתים ניתן לפתור זאת בפשטות. יש להתייחס לכך בהבנה, להסביר להם שמה שהם עושים נהוג לעשות בצנעה, בחדר שלהם ולא במקומות ציבוריים או בחברת אנשים. יש להסביר זאת בנועם ולא בכעס, ולהזכיר להם כשהם עושים זאת בפרהסיה. תוך זמן מה, המינונים יקטנו אך הם לא יקבלו מסר שלילי על התנהגותם.

זכרו, גם אם תגידו לילד לא לעשות זאת יותר בכלל - זה לא יקרה. הדבר היחידי שתשיגו בכך זה שהילד שלכם יהיה נבוך ואף עלול לסבול מדימוי גוף בעייתי, להתבייש בגופו, באבריו ובתחושות הטבעיות שהוא חש. חשוב ללמד אותו מהי הדרך הנכונה לעשות זאת - לבד, בחדרו, בפרטיות

האם יש מקרים בהם התנהגות מינית או אוננות דורשת טיפול פסיכולוגי?

אם נדמה לכם שהילד בורח אל האוננות, שהיא משמשת עבורו מקום בו הוא יכול לפרוק מתח או להתמודד עם חרדות, במקרים בהם נדמה לכם שהוא עסוק בכך יתר על המידה, מבלה שעות רבות בכך ומתבודד או שאולי האוננות היא חלק מתסמיני הפרעת קשב וריכוז או מגיעה לאחר טראומה כלשהי, כחלק מניסיון להשיג שליטה – כנראה שיש צורך להיעזר בטיפול פסיכולוגי.

טיפול אצל פסיכולוג ילדים יכול לסייע במקרים מהסוג הזה, במיוחד טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי, שמטפל באופן ממוקד בדפוסי התנהגות מסוימים ומטמיע אצל הילד דרכי התמודדות חדשות, דפוסי התנהגות חדשים ודרכי חשיבה חדשות.

כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ עם פסיכולוג ילדים מומחה או מדריכת הורים, מרחוק, דרך ה-ZOOM, בדיסקרטיות וללא נוכחות הילדים. תוכלו לתאר את המקרה, את האופן בו אתם חווים את הילד, את הקושי שלו ואת הקושי שלכם להתמודד. המטפל יוכל לאבחן את המקרה, להציע לכם דרך טיפול מתאימה וגם לתת לכם מספר כלים ראשוניים לטיפול בבעיה. במסגרת טיפול פסיכולוגי לילדים תוכלו לעבור גם הדרכת הורים, שתסייע לכם להבין מה עובר על הילד, איך להגיב נכון במצבים בהם הוא מאונן, איך להעיר לו מבלי לפגוע בו ולהביך אותו ולגרום לו להרגיש אשם.

לרשימת המומחים לטיפול רגשי בילדים והדרכה הורית >>

עודכן בתאריך: 18 בינואר 2023

דילוג לתוכן