פסיכולוג ילדים

כשילד מתמודד עם קשיים רגשיים, חברתיים, או סובל מהפרעה נפשית או התנהגותית, לרוב נדרשת התערבות של פסיכולוג ילדים. הטיפול מותאם לילדים ומשלב שיחה, משחקים וציורים, תוך שיתוף של ההורים בתהליך. חשוב לפנות לקבל עזרה בזמן ולהיות ערניים לסימני האזהרה, לפני שהבעיה תחמיר

באילו מקרים צריך לפנות לטיפול פסיכולוגי לילדים?

ילדים המגיעים אל פסיכולוג ילדים מתמודדים עם קשיים שונים ומגוונים, כגון: קשיים חברתיים, קשיים תפקודיים, קשיים רגשיים או סימפטומים של הפרעות מאובחנות, רגרסיה, הפרעות התנהגות, מצוקה נפשית, חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, התנהגות מינית חריגה, ועוד.

יש מצבים בהם גם שינויים בחייו של הילד, כמו למשל לידת אח, מעבר דירה, מעבר לגן או בית ספר חדש, אפילו אם הם נראים נורמטיביים ושכיחים, ייצרו קושי גדול בחייו, יגרמו לו לטלטלה ויפריעו לתפקודו.

איך לבחור פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים שיתאימו לכם? צפו:

מומלץ לפנות לפסיכולוג או פסיכולוגית ילדים כשמשהו מרגיש לא בסדר ולא נכון. כשהילד מראה התנהגות או קושי המעידים על מצוקה או בעיה. אם זה דבר שההורה רואה ומבחין בעין ואם זה משהו שההורה מרגיש ברגש.

קיימת חשיבות רבה לעירנות ההורים והצוות החינוכי אשר צריכים להיות קשובים ולזהות נכון סימני אזהרה שבגינם מומלץ לפנות לפסיכולוג ילדים. חלק מסימני האזהרה עשויים לכלול:

  • שינוי התנהגותי קיצוני – כאשר התנהגותו של הילד משתנה באופן קיצוני וללא שום סיבה נראית לעין. השינוי ההתנהגותי יכול להתבטא בתוקפנות, חוסר ריכוז, שינוי בדפוסי השינה והאכילה וכדומה.
  • רגרסיה – כאשר הילד מאבד מיומנויות שכבר רכש בעבר, כגון: שליטה על הסוגרים, הליכה לבד לחברים, אי מציצת אצבע, הרדמות לבד בלילה.
  • מצוקה נפשית – כאשר הילד מגלה סימנים למצוקה נפשית כגון: דאגה, לחץ, סיוטי לילה, עצבות, ייאוש, חרדה וכו', ללא כל יכולת להסביר את קיומם. גם סימנים כגון כסיסת ציפרניים והיצמדות להורה יכולים להצביע על מצוקה נפשית.
  • הפרעות התנהגות – כאשר הילד מתנהג באופן לא נורמטיבי בצורה בולטת כגון: משיכה לאש ולמשחקים מסוכנים אחרים או התאכזרות לבעלי חיים.

מומלץ לפנות לסיוע בשלבים מוקדמים ולא לחכות למצב קיצון. אם משהו מרגיש קצת לא בסדר להורה, גם אם לא בהכרח מדובר במשהו דרמטי – כדאי להגיע לפגישה כדי ליצור מצב מניעתי, לצורך בירור, גם אם זה כדי להגיע לפגישה חד פעמית, לקבל כלים וללכת.

ילדים מעל גיל 12 יכולים להגיע לטיפול אצל פסיכולוג נוער, אבל קיימים גם מקרים של מתבגרים שמטופלים אצל פסיכולוג ילדים, ולהפך. הכל תלוי בילד, במצב ההתפתחותי שלו, בסוג הבעיה, ביכולת שלו להביע את עצמו, לחשוב ולפעול.

למידע נוסף אודות פסיכולוג נוער לחצו כאן >

פסיכולוג ילדים מומלץ: יש דבר כזה?

כולנו מעדיפים המלצות מפה לאוזן מקרוב או חבר. אולם במקרה של טיפול פסיכולוגי, האפשרויות לקבל המלצות, מצומצמות יותר: ראשית משום שפסיכולוגים נמנעים לטפל בקרובים של מטופלים משיקולי אתיקה ופרטיות. שנית, מדובר בתחום שעדין רבים מעדיפים לא לחשוף אותו בפני חברים ומכרים. ושלישית, ואולי חשוב מכל, במקרה של טיפול פסיכולוגי, מה שטוב ומתאים לאחד, לא בהכרח מדויק ומתאים לשני.

הפסיכולוגים שמופיעים אצלנו באתר מקיימים פגישות ייעוץ ראשוני אונליין עם הורים רבים מידי יום. לכל הפסיכולוגים יש את הידע, הנסיון והיושרה לכוון ולהמליץ גם לכם על המשך הטיפול.

לכן, גם אם לא קיבלתם המלצות מפה לאוזן, כל פסיכולוגית או פסיכולוג שתבחרו כאן באתר, יסייעו לכם בייעוץ הראשוני. ומכאן תבחרו איך להמשיך הלאה.

פגישת הייעוץ הראשוני עם ההורים

השלב הראשון בטיפול פסיכולוגי לילדים, הוא פגישה של פסיכולוג הילדים עם ההורים, ללא נוכחות הילד. פגישה זו נקראת פגישת אינטייק, אותה ניתן לקיים גם ב-ZOOM, עם פסיכולוג או פסיכולוגית לבחירתכם, כאן באתר.

במסגרת הפגישה תוכלו לפגוש איש מקצוע מנוסה, שיקשיב לקושי עמו אתם והילד מתמודדים ויחווה את דעתו לגבי המקרה. הפגישה יכולה גם להרגיע מעט, והיא מאפשרת לכם ההורים לחלוק את תחושות התסכול והחשש עם מישהו שיכול לעזור להתמודד איתן – תקבלו גם אבחנה ראשונית למקרה שלכם. פסיכולוג הילדים יעזור לכם לבנות מעין מפה שתסייע לכם לדעת איך לפעול כעת, למצוא את הטיפול המתאים לילד וגם כלים ראשוניים להתמודדות עם המקרה בבית.

במקרים מסוימים פגישת ייעוץ ראשונה היא כל מה שההורים צריכים, פשוט פסיכולוג ילדים שיעזור להם לראות את התמונה מבחוץ, ויסייע להם לפתור את הבעיה. בחלק מהמקרים, לאחר אותה פגישה אין צורך בפגישות נוספות.

בואו להתייעץ: לקביעת פגישת ייעוץ ראשוני אונליין לחצו כאן >

תשובות לשאלות נפוצות ששואלים אותנו:

  • אולי תופתעו לדעת, אבל קיימים טיפולים מיוחדים המיועדים אפילו לתינוקות, גם לכאלה שגילם רק מספר חודשים. כמובן שמדובר בטיפולים הדורשים את נוכחות ההורה, כמו טיפולים דיאדים וטיפולים הכוללים הרבה תצפיות על התינוק.

    מגיל 4 בערך, טיפול פסיכולוגי לילדים יכול להתנהל גם כאשר הילד נמצא לבדו עם המטפל. ככל שהילד קטן יותר (ולפעמים גם גדול יותר) הטיפול יתנהל גם בשילוב עם הדרכת הורים של הפסיכולוג, הדרכה שתהיה מעורבת בטיפול בדרך כזו או אחרת.

    ההחלטה אם לטפל בילד לבד, אם לשלב את הוריו במפגשים או להיפגש בכלל רק עם ההורים – תתקבל על ידי הפסיכולוג בהתאם למנטליזציה של הילד (היכולת לראות את עצמו מבחוץ ואת האחר מבפנים). ככל שיכולת זו תהיה מפותחת יותר, כך יוכל הילד לשהות יותר זמן בעצמו עם המטפל.

  • טיפול במשחק מתאים לילדים קטנים מגיל גן וגם טיפול דיאדי, אבל הדבר מאוד תלוי במקרה המדובר ובהחלטתו של המטפל. הקונסטלציה הטיפולית יכולה לכלול ילד לבד או ילד-הורה ביחד וזה לא תלוי בגיל הילד, זה מצב תלוי מקרה המורכב מפרמטרים אחרים, לדוגמה:

    • סוג המקרה.
    • התקשורת הבינאישית והאישית של הילד.
    • מה קורה בעולמו הפנימי של הילד.
    • כיצד מתנהלת האינטראקציה של הילד עם העולם שבחוץ.

    לפעמים יחליט פסיכולוג ילדים לבחור שמוקד הטיפול יהיה בכלל רק הדרכת הורים. זאת אומרת, שהילד כלל לא יגיע למפגשים ורק ההורים יקבלו הכוונה כיצד לטפל בקושי עמו הילד מתמודד.

    המוקד הטיפולי ייבחר וישתנה תמיד בהתאם למקרה ובהתאם אליו יישקלו תנאים נוספים (כמה פעמים בשבוע/חודש יש לקיים מפגשים? מתי? באיזו תדירות? איפה? מי ייקח חלק במפגשים?) – הכל משתנה כל הזמן בהתאם למוקד הטיפולי.

  • ככל שילד קטן יותר, כך יש לו פחות יכולת ורבלית לדבר מחשבות ורגשות. לכן בגיל צעיר ההסתכלות של המטפל היא יותר על הפן ההתנהגותי-תפקודי, הכוונה היא להתבוננות על דברים בסיסיים, כגון:

    • הרגלי השינה של הילד.
    • הרגלי אכילה.
    • מצב הרוח של הילד.
    • התנהגות מותאמת סיטואציה.
    • התנהגות בבית ספר ובגן.
    • אינטראקציות עם דמויות סמכות ובני גילם.

    פסיכולוג ילדים תמיד מסתכל על הפן התפקודי, כי זהו דבר שניתן לראות בעיניים ולבחון אותו, בכל גיל, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים צעירים.

    לאחר שלב זה מתחיל המטפל לרדת אל הרגשות והמחשבות שאותן לא רואים בעין. ככל שהילד יותר קטן, משלים הפסיכולוג את המידע מהסובבים את הילד (הגננת, המורה, ההורים).

  • לפני שמחליטים איך לספר לילד, כדאי לאסוף את כל המידע ההתנהגותי הקיים, את כל ה"לא בסדר" שהילד מרגיש, חש, מכיר ומזהה בעצמו בקושי הקיים. אם זו התנהגות אלימה, חוצפנות, דיבור לא יפה – כל מה שקיים בחוץ ושהילד כבר שמע מכם ומהסביבה.

    בשלב זה אומרים לילד את כל מה שהוא כבר יודע, לדוגמה:

    "המורה כבר אמרה לנו מספר פעמים שקשה לך, שאתה אלים, מדבר לא יפה, שאתה מתוסכל בלימודים ועוד…" – זאת אומרים כדי לשקף לו את כל מה שהוא כבר יודע, כדי לא לעורר אצלו התנגדות.

    לאחר מכן, מסבירים לו שהולכים לפגוש מטפל או מטפלת שיכולים לפתור את הבעיה, להתמודד איתה ולגרום לכך שיהיה נעים וקל יותר.

    האם לומר לילד שהולכים לפסיכולוג? האם להשתמש בשם התואר המקצועי?

    כמו שיש רופא שעוזר לבעיות בריאות כך יש רופא שעוזר בנפש, לכן חשוב לזכור שהמילה "פסיכולוג" היא לא בושה.

    פעמים רבות ההורים יוצרים מצב בו הם חוששים ומתביישים ומשליכים את הרגשות שלהם על הילד במקום להסביר לו בפשטות.

    ההחלטה אם לומר לילד "פסיכולוג" או "טיפול פסיכולוגי", היא דבר שהוא תלוי הורה, לא תלוי ילד. כשהורה מנסה להחליט איך להסביר לילד לאן הוא הולך, עליו לשקול כמה דברים, לדוגמה: אם אתם גרים במקום בו המילה "פסיכולוג" היא דבר מוקצה (מבחינת תרבותית, סביבת המגורים, המשפחה ועוד), אולי כדאי לשקול לא להשתמש במילים כמו "טיפול פסיכולוגי" או "פסיכולוג".

    זכרו, אין גיל שבו נכון או לא נכון לומר לילד שהוא הולך לטיפול פסיכולוגי, יש ילדים שיבינו בגיל חמש וירגישו עם זה מצוין – ויש ילדים שיהיה להם קשה להתמודד עם זה בגיל חמש עשרה. הכל תלוי בילד.

  • ברוב המקרים נהוג לפגוש בפגישה הראשונה את ההורים לבד, כדי שהם יוכלו "לפרוק" בפני הפסיכולוג את כל מה שעובר עליהם ולדבר חופשי.

    לאחר שהמטפל מרגיש שהגיע הזמן (והדבר הוא מאוד תלוי מקרה), הוא מחליט אם כדאי שהילד יגיע לבד, או עם ההורים, או עם הורה אחד לבד – זוהי החלטה הנתונה לשיקולו של המטפל בהתאם למה שנכון עבור המטופל.

    לפעמים יחליט פסיכולוג הילדים לעבוד לבד עם ההורים בהתחלה, זה דבר נפוץ מאוד בגילאי גן וכיתות בית ספר נמוכות, זאת מכיוון שיהיה קשה לו להבין את מצבו של הילד מהילד (בגלל יכולת ורבלית נמוכה) ויהיה לו קל יותר לעבוד מול ההורים והמחנכים.

    בכל שלב, גם כאשר הפסיכולוג עובד עם ההורים, אם ירגיש שהוא הגיע למבוי סתום – אז יגיע השלב בו ישלבו את הילד בפגישות, לבד או ביחד עם ההורים.

    לאורך כל הטיפול ימשיך הפסיכולוג להיפגש עם ההורים במסגרת הדרכת הורים, בתדירות כזו או אחרת, לפי הצורך. כחלק מפגישות ההורים הם יקבלו הדרכה לגבי הדרכים בהן הם יוכלו לסייע לילד להתמודד עם הקושי בבית וכמובן יקבלו גם עדכון לגבי התקדמות הטיפול.

  • התשובה הקצרה: זה תלוי.

    זה תלוי בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד – ככל שהילד קטן יותר כך יתאים לו יותר טיפול דיאדי, משחקי או טיפול שהוא כלל לא נוכח בו.

    סוג הטיפול לא תלוי רק בגיל הילד, קיימת התייחסות לגיל הכרונולוגי של הילד ולאחר מכן למאפיינים הייחודיים לילד, לסביבתו, למשפחתו ועוד. ככל שהוא קטן יותר, טיפול טריאדי ומשחקי יתאימו יותר וככל שהוא יותר גדול ויש יותר יכולת של שיח ורבלי – קיימות יותר אופציות.

    גם כאן חשוב לדעת – יש ילדים בני 12 עם חרדה חברתית שעדיין יעדיפו טיפול בעל פן משחקי, טיפול ספורט או תנועה. לעומתם ישנם גם ילדים בני 8-7 שהם מאוד ורבלים ורהוטים.

    בשורה התחתונה זה פחות תלוי בגיל, ויותר תלוי בכמה הילד מפותח, מה מתאים לו ועד כמה הוא ובני משפחתו פתוחים לשתף פעולה.

  • הטיפולים הנפוצים אצל ילדים הם:

    • טיפול ורבלי שיח – הפסיכולוגי הקלאסי
    • טיפול במשחק – שילוב עם ורבלי
    • פסיכותרפיה באמנות
    • טיפול בתנועה
    • פסיכודרמה
    • טיפולים קבוצתיים
    • טיפול בעזרת בעלי חיים
    • CBT
  • טיפול פסיכולוגי אונליין יכול להתאים לילדים, אבל יכול גם להיות מאוד מאתגר, כי זה תלוי מאוד בילד. כדי שטיפול אונליין יהיה מוצלח, חייב להיות ערוץ מילולי מספיק מפותח כדי שהטיפול יעבוד.

    לכן זה תלוי בילד, תלוי במצב ההתפתחותי וביכולת של הילד לנהל תקשורת מרחוק.

    פעמים רבות פגישות אונליין ב-ZOOM דווקא עוזרות לילדים רבים להיפתח ועושות להם טוב, כי הם מרגישים בטיפול מהסוג הזה פחות מאוימים. כך לדוגמה במקרים של ילדים הסובלים מחרדה חברתית. טיפול בזום במקרה הזה הוא מאוד מרגיע, משהו במרחק, בכך שהילד יושב בביתו ולא בחדר הטיפול שעלול להיות מאיים, יכול מאוד לעזור לתהליך הטיפול.

    טיפול פסיכולוגי אונליין יכול להתאים גם לילדים שסובלים ממגבלה פיזית, לילדים הנמצאים במצב של הסתגרות, הסובלים מדיכאון ולכאלה המסרבים להגיע לקליניקה לקבל עזרה.