מצא מומחה לייעוץ אונליין

מחשבות אובדניות אצל בני נוער

מחשבות אובדניות מאפיינות את גיל ההתבגרות, ולעתים הן מובילות לניסיונות התאבדות ואפילו למוות. מה הן הסיבות לתופעה? מה הם סימני האזהרה שכל הורה חייב להכיר? ואיך מטפלים בבני נוער הסובלים מהפרעה של מחשבות אובדניות טורדניות?

בני נוער וצעירים רבים סובלים מהתנהגות אובדנית, תופעה הכוללת מגוון סימפטומים: איום בהתאבדות, מחשבות אובדניות, פגיעה עצמית, ניסיונות התאבדות וכמובן – התאבדות.

במדינת ישראל התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בנים בגילאי 14-24 והשלישית בקרב בנות (סיבת המוות הראשונה היא תאונות דרכים). נתונים שנאספו מרחבי העולם, מעידים על כך שבכל רגע נתון 15%-25% מבני הנוער עסוקים במחשבות על התאבדות – זהו נתון מפחיד עד מוות. אותן מחשבות אובדניות נעות בין מחשבות פאסיביות על התאבדות, דרך מחשבות שונות על מוות – ועד למחשבות ממשיות על התאבדות, הכוללות כוונה אמיתית לבצע זאת (מתוך מחקר של Grunbaum et al 2004).

על פי מחקרים שונים, מחשבות אובדניות מתמשכות הן מצב חמור, המגביר את הסיכון לניסיון התאבדות ממשי וגם לניסיונות חוזרים. המחקרים מעידים כי צעירות בגילאי 15 עד 24 עסוקות יותר במחשבות על התאבדות ומנסות יותר להתאבד מבנים. יחד עם זאת, לא קיים פער משמעותי בין שיעורי ניסיונות התאבדות חמורים בין בנים לבנות.

סיבות וגורמי סיכון לאובדנות אצל מתבגרים

סיבות נפוצות לביצוע ניסיון התאבדות ומחשבות אובדניות בגיל ההתבגרות הן:

  • קשיים בתפקוד הבינאישי.
  • קשיים בכישורים חברתיים.
  • שימוש בסמים ואלכוהול.
  • הפרעות התנהגות.
  • הסתבכות עם החוק ובעיות משמעת.
  • תחושת בדידות.
  • דיכאון.
  • הערכה עצמית נמוכה.
  • דימוי עצמי נמוך.
  • התמודדות עם טראומה נפשית.
  • הפרעות אכילה.
  • הפרעות נפשיות.
  • הפרעות חרדה.
  • נטייה מינית (בני נוער הומוסקסואלים או ביסקסואלים).
  • גורמים משפחתיים (גירושים, גנטיקה משפחתית, התעללות רגשית או מינית במשפחה, אלימות במשפחה).
  • בעיות בריאותיות  (התמודדות עם מחלה קשה כמו סרטן, אפילפסיה, סכרת או פציעה חמורה).
  • קושי בהתמודדות עם חרם חברתי, שיימניג, הצקה ברשת, גזענות ועוד.

9 סימני אזהרה ו״נורות אדומות״ – שכל הורה חייב להכיר

לעיתים, לאחר שנער או נערה מתאבדים או מנסים להתאבד, כולם מתעוררים ומבינים שבעצם היו סימנים מקדימים למעשה ושפשוט לא שמו לכך לב. לפעמים מדובר בהודעה ששלחו לחבר, בפוסט בפייסבוק, בהצהרה מפורשת שברצונם למות שאיש לא לקח ברצינות ועוד.

אז לאיזה סימנים כדאי לשים לב?

1. אם הילדים עוברים תקופה לחוצה במיוחד, כזו שעלולה לדחוף אותם למחשבות אובדניות, לדוגמה:

  • פרידת הורים.
  • ריב עם חברים.
  • פרידה מחבר/ה.
  • אובדן של אדם קרוב (אח/ות, הורה).
  • התמודדות עם בדידות יוצאת דופן והתבודדות קיצונית.
  • כישלון בלימודים וירידה בהישגים בלימודים.
  • התמודדות עם אירוע טראומטי (תקיפה מינית, אלימות ועוד).

2. אם הילד סובל מהפרעה פסיכיאטרית מאובחנת או סובל ממצב רוח ירוד הבא לידי ביטוי בתחושת ייאוש, עצב, בכי, הפרעות שינה, חוסר אנרגיה, פסימיות, דימוי עצמי נמוך, שינויים בתיאבון ועוד.

3. אם הילד דיבר בעבר או מדבר כעת על התאבדות, מוות או מתעניין בכך באופן חריג.

4. אם נדמה שהילד עסוק בשאלות אודות משמעות החיים, חיפוש אחר משמעות, מביע חוסר תקווה ומצוקה.

5. אם הוא נע בין מצב רוח מרומם במיוחד למצב רוח ירוד במיוחד, מקיצוניות לקיצוניות ללא סיבה ברורה.

6. כשנדמה לכם שהוא נוקשה, לא גמיש, נוטה לפרפקציוניזם, לא מתפשר, לא מקל על עצמו.

7. גורמים שעלולים לגרום לטריגר בקרב בני נוער לניסיוניות התאבדות, הם דיווחים באמצעי התקשורת אודות התאבדות של בני נוער אחרים או אנשים מפורסמים. במקרים מהסוג הזה כדי לפקוח עין ולהיות ערניים, לשים לב איך זה משפיע ואם הילד מגלה התעניינות מוגזמת.

8. אם הילד ניסה להתאבד בעבר, קיים סיכוי כמובן שהוא ינסה לעשות זאת שוב.

9. במידה וקיימת גנטיקה משפחתית, של ניסיונות התאבדות או התאבדות במשפחה, כדאי לדעת שזהו גורם סיכון.

איך מתמודדים עם מחשבות אובדניות?

יש בני נוער שיפנו להורים ופשוט יאמרו בכנות – יש לי מחשבות אובדניות. זהו כמובן מקרה אידאלי, כי אז אין צורך לנחש וניתן ישר להתחיל לטפל ולעזור. מנגד, ישנם בני נוער המתמודדים עם מחשבות אובדניות שלא ישתפו את הוריהם ואולי גם לא ישתפו אף גורם אחר, לא מורה, לא חבר, אף אחד.

אותן מחשבות הן לרוב מחשבות אובדניות טורדניות, המעסיקות את הילד בצורה אובססיבית. לרוב הוא יהיה עסוק בלחשוב על המוות, על דרכים לגרום למותו על ידי התאבדות בדרכים שונות ואולי על ידי דרכים עקיפות (כמו תאונת דרכים, נפילה ממקום גבוה "בטעות", חציית כביש באופן לא בטוח, ועוד). יש מתבגרים שלא ממש יתכננו את מותם, אבל כן יחשבו על המוות כעל מעין "תוכנית מילוט" במידה והדברים לא ישתפרו. לדוגמה:

  • "אם המצב החברתי שלי לא ישתפר – אתאבד".
  • "אם לא אצליח להחזיר את החברה – אתאבד".
  • "אם יסלקו אותי מבית הספר – אתאבד".
  • אם הדיכאון יימשך – אתאבד".

בכל אחד מהמקרים, אם זה מחשבות אובדניות טורדניות או מחשבות אובדניות קונקרטיות – הדבר דורש טיפול יסודי, מקצועי ורציני.

קיימות שתי דרכים עיקריות לטיפול במצב:

1. הדרך הראשונה והמהירה – על ההורים לפנות בהקדם לפסיכולוג או פסיכיאטר, שיבצע אבחון והערכת מצב, כדי להבין האם באמת קיימת סכנה מיידית לחייו של הילד. במידת הצורך הוא יכול להחליט אם יש צורך באשפוז פסיכיאטרי לצורך השגחה במקרים מסוימים. במקרים פחות חמורים, בהם הוא יקבע כי הוא לא מהווה סכנה מיידית לעצמו, הוא ינחה את קרוביו איך להשגיח עליו, לטפל בו, אולי ימליץ על טיפול תרופתי שיכול להקל על המחשבות האובדניות וימליץ על טיפול רגשי מתאים.

2. טיפול נפשי למתבגר – חשוב מאוד שהמתבגר יתחיל בטיפול שיסייע לו להתמודד עם הקשיים עמם הוא מתמודד, שאיש מקצוע יעזור לו להגיע אל שורש הבעיה, יעזור לו להתמודד עם המחשבות, להבין מהו מקורן ויוביל אותו אל נתיב חיובי ושקט נפשי.

פגישת ייעוץ ראשונית אונליין עם פסיכולוג מומחה

כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית אונליין, דרך ה-ZOOM, עם פסיכולוג מומחה בתחום. במהלך הפגישה תוכלו לתאר את הקושי של הילד שלכם, את החששות שלכם ואת הסימנים שמדאיגים אתכם. הפסיכולוג יוכל לתת לכם חוות דעת ראשונה, הכוונה להמשך טיפול והדרכת הורים ראשונית שתעזור לכם להתחיל לעזור לילד שלכם.

ביחד תוכלו להבין אם מדובר במצב מסכן חיים הדורש התערבות מיידית של איש מקצוע, השגחה, אשפוז וטיפול תרופתי – או אם לא נשקפת סכנה מיידית ותוכלו לקבל מידע ראשוני אודות סוגי הטיפול היכולים להתאים לילד, כדי לעזור לו להתמודד עם המצוקה הנפשית בה הוא שרוי.

בואו להתייעץ: לקביעת פגישה עם פסיכולוגים מומחים לחצו כאן >>

אולי יעניין אותך גם: