חיזוק כישורים חברתיים לילדים: איך עושים את זה?

קשרים וכישורים חברתיים אצל ילדים הם חלק חיוני בתהליך התפתחותם. במקרים בהם ילדים לא מצליחים ליצור קשרים חברתיים בכלל, הדבר יכול להעיד על קושי מסוים בתחום זה. איך תעזרו לילד לפתח מיומנויות חברתיות ולהתגבר על קשיים חברתיים?

כל אדם זקוק לחברה, חלקנו זקוקים ליותר אנשים שיקיפו אותנו וחלקנו לפחות, אבל בשורה התחתונה כולנו צריכים להרגיש את אותה תחושת שייכות חברתית מגיל צעיר, היא גם זו שעוזרת לנו להתפתח, שמסייעת לנו לחוש בטוחים, מוגנים, אהובים, עוזרת לנו לבנות את הביטחון העצמי, משפיעה על הדימוי העצמי שלנו ועוד.

קשיים חברתיים אצל ילדים יכולים לבוא לידי ביטוי כשלילד אין בכלל חברים, כשהוא לא מצלח לפתח קשרים חברתיים משום סוג ונקלע לקושי אמיתי בהיבט זה של חייו.

איך מחזקים כישורים חברתיים אצל ילדים? צפו בסרטון:

קשיים חברתיים בגיל הרך:
איך מתפתחות מיומנויות חברתיות אצל ילדים?

ילדים מתחילים לקיים אינטראקציה וקשרים חברתיים מגיל צעיר מאוד, כבר בשנה הראשונה לחייהם, לכן חשוב מאוד לשים לכך לב ממש מהרגע הראשון.

בסביבות גיל חצי שנה ילדים מתחילים לשים לב לילדים אחרים בפרט ולאנשים בכלל, הם כבר מחייכים, יוצרים קשר עין, מברברים ומשמיעים קולות ומנסים ליצור קשר עם תינוק שמולם. כאשר ילמדו לזחול ינסו גם להתקרב אליו, אליו הצעצועים שלו, לבחון אותו, להתבונן בו.

בין גיל שנה לשנה וחצי התינוק כבר מתחיל לחבב תינוקות מסוימים בגן/אצל המטפלת, ישבו לידם, ישחקו לצידם, יתחילו לשיר ולחקות את הגננת והילדים הגדולים יותר, לשחק משחקים כמו משחק ה"קו-קו" ועוד.

בין גיל שנתיים לשלוש הם כבר ממש מתייחסים לילדים אחרים, נוגעים בהם, מלטפים בהם (עושים טובה), נותנים משחק, מרגיעים כשרואים ילד אחר בוכה ומפסיקים לראות אך ורק את עצמם.

מיומנויות חברתיות אצל ילדים – מה זה בכלל?

כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות הם בעצם היכולת שלנו כבני אדם להסתדר בחברת אנשים אחרים, בני משפחה, חברים, ועוד, מעבר לכך – להצליח לבנות עם אותם אנשים מערכות יחסים שיחזיקו למשך פרקי זמן ארוכים.

ככל שהיכולת החברתית שלנו טובה יותר כך נהיה מוקפים ביותר אנשים, נסתגל טוב יותר למצבים שונים, למקומות עבודה, בבית הספר, בצבא, כי נוכל להתאים את ההתנהגות שלנו למקום בו אנו נמצאים ונצליח להשתלב. אדם בעל יכולת הסתגלות יכול להיות גם שקט וגם מוחצן, אבל כדאי שיהיו לו שלוש יכולות חשובות:

1. היכולת להתבונן וללמוד – לקלוט את המצב החברתי בו אנו נמצאים כדי לדעת איך עלינו להתנהג בו (האם זה אירוע רשמי? מסיבה? שיעור בכיתה?). עלינו להתבונן באחרים, לראות איך הם מתנהגים, ללמוד מה עלינו לעשות ולהתאים את עצמנו. ילדים שמתקשים לפרש את הסיטואציה החברתית עלולים להתנהג באופן מוזר שיכול להרגיז את הסובבים, יגרום להם להראות משונים וטפשיים.

2. היכולת לחשוב חשיבה חברתית – לדעת לצפות מראש איך אנשים עומדים להתנהג, איך ילד יגיב להתנהגות מסוימת שלנו (יבכה? יצחק? יעלב? יתעצבן?). ילד שיודע לזהות את זה מצליח להימנע ממצבים לא נעימים. ילד עם קשיים חברתיים לעיתים פוגע, מעליב, מעצבן או אפילו עושה מעצמו צחוק מבלי להתכוון, רק בגלל שהוא לא מפרש נכון מצבים שונים.

3. היכולת לפעול נכון – למרות שאולי בראש הם יודעים מה הם צריכים לעשות, ילדים רבים מתקשים לפעול. הם נבוכים, חרדים, נעלבים, מתביישים או מנגד – פועלים מהר מבלי לחשוב על השלכות המעשים שלהם (מעירים הערות מעליבות, פוגעים, ועוד).

ככל שהיכולת החברתית שלנו טובה יותר כך נהיה מוקפים ביותר אנשים, נסתגל טוב יותר למצבים שונים, נוכל להתאים את ההתנהגות שלנו למקום בו אנו נמצאים ונצליח להשתלב

שיפור מיומנויות חברתיות: איך לעזור לילד עם קשיים חברתיים?

עבור ההורים זה מאוד לא קל לראות ילד בלי חברים, בודד, עצוב, מרגיש לא שייך. הבשורה הטובה היא שזה ניתן לטיפול ושאפשר לשנות את המצב. נכון, לא בטוח שתוכלו להפוך אותו לילד מוקף בעשרות חברים וחברות בין רגע, אבל מי קבע שכולם חייבים להיות במרכז העניינים? שכולם חייבים להיות מוקפים בעשרות חברים? לפעמים עדיף שני חברים טובים על עשרה חברים בינוניים.

כדי לעזור לילד בפיתוח מיומנויות חברתיות או כישורים חברתיים, אתם צריכים לתת לו כלים והכוונה, לדוגמה:

  • אם הילד נוטה להתרגז הרבה, לריב עם הילדים ובגלל זה גורם לילדים להתרחק ממנו וגם מתרחק מהם בעצמו – תנו לו כלים שיעזרו לו ללמוד איך להתנהג במצבים מהסוג הזה. עזרו לו להבדיל בין נכון ללא נכון, בין התנהגות מקובלת מבחינה חברתית ללא מקובלת, הסבירו לו על מה מקובל לכעוס ועל מה פחות, למדו אותו על סליחה והכלה של מעשים של חברים ובני משפחה, גם אם הם פוגעים בו.
  • הסבירו לילד מהי סבלנות, איך מתנהגים בסבלנות כלפי אחרים, איך משחקים בסבלנות, איך יושבים בשיעור בסבלנות, למה זה חשוב לוותר לפעמים לאחרים, להפסיד עם חיוך בכבוד, לכבד אנשים מבוגרים.
  • במידה ואתם עדים לריב בו הילד לוקח חלק אל תמהרו להתערב, זה קשה, אבל מומלץ שלא לעשות את זה. עדיף לתת לילד להתמודד, לצפות בו מהצד ולאפשר לו לחוות וגם לטעות. לאחר מכן תוכלו לשקף לו את התנהגותו, אבל לא מתוך מקום של ביקורת, אלא מתוך מקום אוהב, תומך שרוצה לעזור לו.
  • התערבו במריבות שהילד לוקח בהן חלק רק אם קיימת סכנה לילד או לאחרים.
  • תעודדו את הילד להזמין הביתה ילדים מהגן או מבית הספר ותעודדו אותו כשהמפגשים מתנהלים כמו שצריך והוא חברותי.
  • אל תגזימו ביצירת מפגשים חברתיים מאולצים, כמו קביעת אינספור חוגים ומפגשים כדי שהילד לא יישאר לבד. רשמו אותו לחוג או שניים שהוא באמת יאהב, שבאמת יעניינו אותו, עם ילדים בני גילו בעלי אותם תחומי עניין ולא בכוח. רצוי למצוא חוגים שבהם יוכל הילד לעבוד על שיתוף פעולה, להתמודד עם כישלונות, הפסדים, תחושת ניצחון, עבודה בשיתוף פעולה בקבוצה ועוד.
  • רכישת מיומנויות חברתיות אצל ילדים זה דבר שמתחיל מהבית, הראו לילד איך אתם משחקים, משתפים פעולה, מקשיבים, סבלנים, היו לו דוגמה.

עבור ההורים זה מאוד לא קל לראות ילד בלי חברים, בודד, עצוב, מרגיש לא שייך. הבשורה הטובה היא שזה ניתן לטיפול ושאפשר לשנות את המצב

טיפול רגשי לילדים: להתמודד עם קשיים חברתיים

פסיכולוג ילדים יכול לסייע מאוד במקרים בהם אתם לא מצליחים לסייע לילד לפתח כישורים חברתיים בכוחות עצמו.

אם הילד נמצא במצב בו הוא לא מסוגל ליצור קשרים חברתיים בכלל, אם הוא סובל מחרם חברתי, דחייה, מבעיות של דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, ועוד – טיפול רגשי לילדים יכול לסייע לו לבנות את הביטחון העצמי שלו, להעצים את עצמו, להאמין ביכולות שלו, להקנות לו תחושת שייכות וגם לעזור לכם לעזור לילד.

לקביעת ייעוץ ראשוני אונליין עם פסיכולוג ילדים – לחצו כאן >>

אולי יעניין אותך גם: