טיפול פסיכולוגי בהומוסקסואלים ולסביות

מטופלים רבים המתדפקים על דלתות פסיכולוגים הם חברי "הקהילה" – הומואים, לסביות ואף טראנסג'נדרים. לרוב נוטים אנשים לחשוב שהצורך בטיפול פסיכולוגי אצל אוכלוסיה זו נובע מהעדפותיהן המיניות ולעצם היותם מיעוט בחברה – אך זה לא כך במציאות.

מסתבר שמטופלים רבים מבני "הקהילה", אם לא כולם, מגיעים לטיפול לא כי הם סובלים מההעדפות המיניות שלהם אלא בעיקר מכיוון שהם סובלים מקושי בהתמודדות עם יחס עוין ומנדה של המשפחה, של החברה ובכלל, מיחס עוין בגלל הנורמות החברתיות שלצערנו עדיין רואים בהם מוקצים.

התמודדות עם מוסכמות וסטיגמות

ההתמודדות של הקהילה עם המוסכמות והסטיגמות היא קשה ומגוונת. רבים מהמטופלים נוטים לפקפק בעצמם ונטיותיהם בעקבות היחס של החברה שאינה מקבלת אותם, סובלים מחוסר ביטחון, מעיכוב בהתפתחות האישית והמקצועית, מפתחים חרדה ודיכאון וחיים חיים מלאי פחדים, חרדות וקונפליקטים.

על אף שלא הייתה אף פעם ועדיין אין הסכמה מלאה בין פסיכולוגיים בעניין הזה, באופן כללי אפשר לקבוע שרוב המטפלים לא רואים בטיפול הפסיכולוגי בהומוסקסואלים ולסביות שוני, ולא רואים צורך לקבוע הגדרה או שיטה אחרת של טיפול עבורם.

טיפול פסיכולוגי בחברי הקהילה

הטיפול הניתן כיום לחברי הקהילה הוא לרוב שוויוני בהתייחס לאוכלוסיות אחרות ונטול דעות קדומות. לא ניתן כיום לדבר אפילו על מאפיין אחד ייחודי המבחין בין טיפול פסיכולוגי שניתן להומוסקסואלים ולסביות לבין זה הניתן להטרוסקסואלים.

זאת ועוד. מטופלים רבים שסברו או סוברים שטיפול פסיכולוגי טוב ואמין יינתן להם אך ורק על ידי פסיכולוג שבעצמו הומוסקסואל כמוהם למשל, גילו שאין זה עקרוני כלל וכלל וכי מה שקובע בסופו דבר אם הטיפול יהיה טוב ומקצועי היא מה שנקראת "איכות הברית הטיפולית" בין המטופל לפסיכולוג שלו – הכימיה ביניהם – בדיוק כמו בכל טיפול אישי אחר.

כאמור, מכיוון שרוב הפונים לטיפול פסיכולוגי מבין חברי הקהילה פונים לצורך פתירת בעיות קבלת נטיותיהם במשפחה ובחברה, לעיתים קרובות הטיפול הפסיכולוגי האישי הופך גם לטיפול משפחתי והמטפל מנסה להציע למשפחה דרכים כיצד לאפשר קשר מכבד ותומך.

בדרך כלל היעדר קבלה של ההורים את נטיותיו או נטיותיה המיניות של ילדיהם, עלולה לגרום למטופל תחושה של בושה, לבידוד חברתי, לדיכאון ולפגיעה בהתפתחות האישית, המינית והחברתית