טיפול רגשי לילדים באמצעות בעלי חיים

"הכלב שלי תמיד מקבל אותי, גם כשאני עצובה או עצבנית, הוא לא חוקר אותי ורק נותן לי ללטף אותו ומניח עלי את הראש. אני מרגישה שהוא אוהב אותי, והוא תמיד מצליח להרגיע אותי" (מאיה בת 10).

איך חיות מחמד יכולות לעזור בפיתוח חוסן רגשי אצל ילדים, בויסות רגשי ובהתמודדות עם לחצים?

אסנת גרתי פסיכולוגית ילדים והדרכת הורים

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה

כהורים מחנכים ומטפלים עלינו לחשוב איך אנחנו מציידים את הילדים שלנו בכלים כדי לשפר את יכולתם להתמודד עם לחצים, למצוא פתרונות יצירתיים למצבים שונים, לווסת את עצמם כשהתנאים לא אידאליים, להסתגל לשינויים, ולהמשיך בשגרה חברתית ולימודית שחיונית להתפתחותם, גם כשקשה להם לעשות זאת.

אחד הכלים האפקטיביים ביותר להתמודדות עם לחצים ושיפור הוויסות הרגשי הוא השהיה במחיצת חיות מחמד. ישנן אפשרויות מגוונות לעשות זאת החל מלאמץ חיית מחמד לחיק המשפחה, דרך שמירה על קשר עם חיות מחמד של אחרים, ועד לחוג שבו לומדים ומתרגלים טיפול בחיות, רכיבה טיפולית או טיפול רגשי באמצעות חיות מחמד.

ילדים רבים מתחברים רגשית לחיות מחמד ואחד ההסברים לכך הוא שחיות בדומה לילדים ואף יותר מהם, הן יצריות ואינן כבולות למוסכמות חברתיות או כללי התנהגות מקובלים. הן מעניקות לילדים קבלה ללא תנאי וחברות אמת, ואין ביחסים של הילדים עימן אלמנט של ביקורת, שיפוטיות או ציפיות מוגדרות.

לטיפול באמצעות בעלי חיים יש השפעה על מספר תחומים רגשיים והתפתחותיים:

מגע מרגיע ומקרב

כשילדים לומדים לטפל בחיה מתאפשר מגע פיזי בין הילד והחיה. ישנן חיות שיש להן פרווה נעימה אותה הילדים נהנים לסרק או ללטף, ישנן חיות שאוהבות להניח את ראשן על הילדים, או נהנות שהילדים מאכילים אותן ישירות מהיד שלהם. המגע נחווה על ידי הילדים כמקרב, מווסת ומרגיע.

המגע עם בעלי החיים דורש מהילדים להתנהל בעדינות ובאופן מווסת, שכן חלק מהחיות קטנות ועדינות יותר, וכחלק מהקשר עם החיה הם צריכים להגן ולשמור עליה.

לעיתים הילדים במגע עם חיות שובבות שקופצות עליהם (כמו למשל גורי כלבים), או עם חיות שנושכות כשהן חשות מאוימות (כמו למשל אוגרים) ואז הילדים מתאמנים בהצבת גבול לחיה, לקיחת פסק זמן, או בלמידה מה מעורר את החיה להגיב באופן לא מיטבי וניסיון להימנע מפעולות שלא נעימות לחיה או מלחיצות אותה.

דניאל בן ה-11 (שם בדוי) הגיע לשעה הטיפולית עייף וכועס אחרי יום קשה שהיה לו בבית הספר. מיד כשהתיישב על הפוף בחדר הטיפולים ניגש אליו בנתה הכלב הטיפולי והניח עליו את ראשו. דניאל חייך ואמר למטפלת שבנתה מיד מזהה את מצב הרוח שלו ותמיד כשהוא עצוב הוא מנסה לנחם אותו. הוא רכן לעבר בנתה וחיבק אותו. המטפלת אמרה לדניאל שבנתה לא צריך לדעת את הסיבה למצב הרוח הרע, ושהוא פשוט יודע לעזור ולתמוך בדרך שלו כי הוא חבר טוב ואוהב את דניאל. דניאל המשיך לחבק את בנתה כמה דקות ארוכות שבסיומן הרגיש מוכן יותר לדבר עם המטפלת על היום שהיה לו בבית הספר.

דאגה למישהו אחר

התחושה של ילדים שיש חיה שסומכת עליהם ותלויה בהם מפתחת אצל הילדים אחריות, תחושה שהם משמעותיים ובעלי ערך, וכן מעלה את הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילדים. ילדים לעיתים מוכנים לקחת על עצמם תפקידי טיפול בחיה מתוך הקשר שנוצר בינם לבין החיה ומתוך רצון לטפל בה כיוון שהיא זקוקה להם.

אלין (שם בדוי) בת ה-12 הגיעה לשעה הטיפולית מאוד עייפה וכשהמטפלת אמרה לה שבנתה הכלב הטיפולי זקוק לטיול כדי לעשות את צרכיו היא ציינה ש "אין לה כוח", אבל אחרי כמה דקות אמרה למטפלת שהיא מוכנה לעשות מאמץ כי בנתה חיכה לה והוא סומך עליה שהיא תדאג לו. בטיול דיברו אלין והמטפלת על כך שלפעמים בבית אין לאלין כוח לעשות מטלות שההורים דורשים ממנה לעשות, וקשה לה לגייס את עצמה למרות שהיא יודעת שזה חשוב ושהוריה סומכים עליה.

אפשרות להשליך על החיה תכנים מהעולם הפנימי של הילדים

כיוון שהחיות לא מדברות בשפת בני האדם הילדים משליכים עליהן תכנים מעולמם הפנימי.

תמיר (שם בדוי) בן ה-12 שהוריו התגרשו לאחרונה הביט באוגרים כשהם רבו ביניהם ודיבר עם המטפלת על המתח שהמריבה מעוררת בו ועל רצונו שהאוגרים יחליטו אם להיות ביחד בלי לריב ולפגוע זה בזה, או לחילופין להיפרד. המטפלת הבינה שתמיר מתייחס בעצם להוריו, אך בחרה בשלב זה לא לשקף את זה ולאפשר לתמיר לעבד את הפרידה בין הוריו דרך המבט על האוגרים.

הבנת מצבים חברתיים באמצעות החיה

כשילדים מסתכלים על חיות הם רואים אותן מתנהלות בכל מיני מצבים בסביבתן הטבעית. הניתוח של התנהגותן של החיות מאפשר לילדים לחשוב על סיטואציות בחייהם ולקבל פרספקטיבה שונה על האירועים.

עופרי (שם בדוי) בת ה-9 צפתה בבנתה הכלב הטיפולי בגינת הכלבים וציינה שהוא משתלט על הכלבים האחרים ולא נותן לכלבים קטנים וחלשים ממנו מקום. בהמשך השיחה היא שיתפה את המטפלת בכך שגם היא דומה קצת לבנתה, והילדות האחרות אומרות לה שהיא שתלטנית. המטפלת והילדה שוחחו על מצבים שמעלים אצל הילדה את הצורך להשתלט וחשבו על התנהגויות חלופיות שהילדה יכולה לסגל, שישרתו אותה טוב יותר ביחסים עם החברות וגם יעזרו לחברות להרגיש טוב יותר במחיצתה.

החיה כגורם מתווך עם ילדים שקשה להם ליצור קשר עם מבוגר שהוא דמות חינוכית או טיפולית

ישנם ילדים שעבורם שהייה משותפת עם מבוגר בחדר הטיפולים מעלה קונפליקט או התנגדות. לעיתים זה קשור לקושי מול סמכות או להתנגדות של הילד לטיפול והרגשה שאינו רוצה לחוש חלש וזקוק לעזרה, או הכחשה של האתגר או הבעיה.

נריה (שם בדוי) בן ה-14 התנגד לבוא לטיפול, אך בשל התקפי זעם בבית הספר ובבית, וקשיים ניכרים בויסות הרגשי, ניסו הוריו למצוא עבורו מסגרת טיפולית שבה יוכל לשתף פעולה. כשהגיע לפגישה הראשונה עם המטפלת בעזרת בעלי חיים, התחבר מיד לחיות של המטפלת, בעיקר לכלבה שלה, ומיעט להתייחס למטפלת. כך גם בפגישות הבאות. לקח לנריה זמן להתחבר למטפלת ולשוחח איתה, אך נוכחותן של החיות עזרה לו להרגיש יותר משוחרר והפחיתה את התנגדותו לטיפול.

לאור כל הנאמר לעיל, בזמנים אלה, כשילדים מתמודדים עם קשיים רגשיים, חברתיים, לחצים או חרדות, מומלץ למצוא דרכים יצירתיות לחבר בין ילדים שאוהבים חיות מחמד לבין החיות כדי לספק להם נחמה, רגיעה ומפגש מלב אל לב שיש לו פוטנציאל להעלות את הביטחון, לשפר את מצב הרוח, תחושת האחריות האישית והחוסן של הילד.

אולי יעניין אותך גם:

אסנת גרתי פסיכולוגית ילדים והדרכת הורים

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה. במרכז גרתי טיפולים רגשיים מגוונים ומטפלים מנוסים ואיכותיים, וכן אבחונים והדרכות הורים