התקפי זעם אצל בני נוער: מה גורם להם ואיך מטפלים?

הפרעת התנהגות, הפרעת קשב וריכוז והפרעות חרדה, הן רק חלק מהסיבות שיכולות לגרום לבני נוער ומתבגרים לסבול מהתפרצויות והתקפי זעם. כדי לטפל בתופעה ניתן להשתמש בטכניקות של תרגילי הרפיה, שיחות מרגיעות ועוד. אבל במקרים רבים יש צורך בהתערבות מקצועית של פסיכולוג או בליווי של הדרכת הורים

התקפי זעם אצל ילדים קטנים הם תופעה מאוד נפוצה וטבעית. לרוב הורים נתקלים בהם לראשונה במסגרת גיל שנתיים האיום, כשהילד מתחיל את תהליך ההיפרדות שלו מההורים, אבל עדיין מתקשה להביע את עצמו ומרגיש שכל העולם סובב סביבו. התופעה נמשכת גם כאשר הילד גדל, אבל כאשר התפרצויות זעם מופיעות אצל בני נוער, בדרך כלל צריך להתחיל לבדוק לעומק מה הסיבה להופעתן.

מה היתרונות בשילוב הדרכת הורים וטיפול אצל פסיכולוג נוער וילדים? צפו בסרטון:

האם כל צעקה ובכי הם התקף זעם? איך מבדילים?

בני נוער נוטים להתעצבן ולכעוס הרבה מאוד פעמים, בגלל סיבות שונות, לדוגמה:

  • כאשר הם נכשלים במבחן.
  • אם הם לא מקבלים את מה שהם רוצים.
  • אם פוגעים להם בתוכניות.
  • כשדורשים מהם לבצע מטלות.
  • כשהם רבים עם חברים או נתקלים בקשיים על רקע חברתי.
  • כאשר הם בודקים גבולות.
  • אם הם סתם רוצים תשומת לב.

מצבים נוספים שגורמים להם להתפרצות זה כאשר הם חשים: עלבון, בגידה, דחייה, לעג, אדישות, הפרת הבטחה או כל דבר אחר שגורם להם לחוש שנגרם להם עוול גדול.

יחד עם זאת חשוב לזכור שלא כל התפרצות היא התקף זעם ולפעמים יש להם סיבה טובה לכעוס. גם אנחנו, ההורים המבוגרים, נוטים להתעצבן כשאנחנו נכשלים, נתקלים בקשיים, כש"מפילים" עלינו מטלות מעצבנות, כשאנחנו רבים עם בני הזוג ועוד.

לפעמים התקפי זעם בגיל ההתבגרות נובעים ממניפולציה של הנער על ההורה, לאחר שבמשך שנים למד שזו הדרך להשיג את מה שהוא רוצה. וזה המקום שלכם לבדוק את עצמכם, היכן אתם טעיתם לאורך הדרך, האם הצבתם גבולות? האם הייתם עקביים?

ילדים ובני נוער סובלים מהתקפי זעם. זה טבעי, זה חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלהם והם צריכים ללמוד כיצד להתמודד עם הזעם, התסכול וכיצד ללמוד להגיב לכל סיטואציה כאדם בוגר. אבל לפעמים ילד גדול כועס ומתוסכל, הוא באמת ילד שסובל מהתקף זעם וכשזה קורה לעיתים קרובות אצל בני נוער, צריך לבחון לעומק את עוצמת ההתקפים, האופי שלהם וכמובן – את הסיבה שעומדת מאחוריהם.

אז מהם התקפי זעם חריגים הדורשים התייחסות מיוחדת?

  • כשנדמה שלילד אין שליטה על ההתנהגות שלו.
  • כשהוא יותר מתפרץ וכועס מרגוע.
  • אם לצד התקפי הזעם הילד מתחיל לסבול מתופעות נוספות כמו: חרדות, הפרעות שינה, ירידה בלימודים, דיכאון, הפרעות אכילה, ועוד.
  • אם הילד מתקשה לנהל דיאלוג פשוט וישר נגרר למריבה.
  • כשהילד מתקשה להביע את רצונו וישר כועס וצועק.
  • אם נראה שהילד לא מצליח להרגיע את עצמו וההתקף משתלט עליו.
  • במצבים בהם ההתקף הזעם גורם לילד להתמוטטות פיזית של ממש.
  • כאשר התקף הזעם נמשך מעבר לחצי שעה.
  • אם התקף הזעם כולל התנהגות חריגה ואפילו פוגענית, כגון: נשיכות, משיכת שיער, שבירת חפצים, מכות ופציעה עצמית.

סיבות נפוצות להתפרצויות זעם קשות אצל מתבגרים ובני נוער

אם נשים בצד מריבות משפחתיות, קשיים חברתיות רגילים, בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות ועוד תופעות נורמליות שהגיוני שיגרמו לילד שלהתקפי זעם ברמה בינונית, כאלה שניתן לשלוט בהם – נגלה גם מספר סיבות הדורשות טיפול מיוחד:

  1. חרדות – אדם שסובל מחרדות נוטה פעמים רבות להיכנס ללחץ ולהגיב בבכי והיסטריה בעת התקף, כך גם ילדים ובני נוער שסובלים מחרדות. כשהם נמצאים בעיצומו של התקף חרדה הם יכולים להגיב במה שנראה כלפי חוץ כהתקף זעם, כשבעצם מדובר בפאניקה וחרדה שהם לא מצליחים להשתלט עליה.
  2. הפרעות קשב וריכוז – ידוע שילדים שמאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז מגיבים הרבה מאוד פעמים בכעס למצבים שונים. הם משתעממים בקלות, מתקשים להתרכז, להשלים משימות, לא מצליחים להתמקד, חשים תסכול רב ובגלל זה מתפרצים פעמים רבות בכעס ובכי.
  3. קשיים בוויסות החושי או הרגשיהפרעות בוויסות הרגשי או החושי עלולים גם לגרום להתקפי זעם אצל בני נוער. קשה להם להתמודד עם מקומות הומי אדם, עם רעשים, עם סוגים שונים של מגע, הם מתקשים להתמודד עם טון דיבור מסוים ועוד. כל אותם מצבים גורמים להם לתסכול ולהתפרצויות זעם במצבים רבים שלנו נראים נורמליים לחלוטין.
  4. דיכאון ובעיות נפשיות – גם מתבגרים סובלים מדיכאון, ממש כמו מבוגרים, הסיבות לכך רבות ומגוונות: פרידת הורים, קשיים חברתיים, בעיות בדימוי העצמי או הזהות המינית, ועוד. דיכאון בא לידי ביטוי בהסתגרות והתבודדות, אבל אצל נערים גם בחוסר שקט והתפרצויות זעם קשות.

איך תוכלו לנסות להשתלט על ההתקפים בעצמכם?

  • תרגילי הרפיה – כדאי ללמד את הילד שיטות להרפיה והרגעה, כמו נשימה נכונה ועמוקה ומהסרעפת. הנשימה מתבצעת על ידי כיווץ הסרעפת והבלטתה של הבטן החוצה, בניגוד לנשימה שטחית, מהירה ורדודה שניתן להבחין בה כשהילד לחוץ ונסער.
  • טון וסגנון דיבור –  דברו אל הילד בטון מרגיע ושליו גם כאשר הוא מתפרץ. מעבר לכך, למדו גם אותו לדבר כך. נסו להכין עם הילד רשימה של משפטים שעוזרים לו להירגע כאשר הוא נמצא בעיצומו של התקף זעם והשתמשו בהם בשעת חירום.
  • הסחת דעת – כאשר הנער נמצא בעיצומה של התפרצות זעם, במקום ללכת איתו ראש בראש, נסו להעביר נושא, לדבר על משהו חיובי, שכלל לא קשור ויכול להכניס קצת אור לחוויה השלילית שהוא חווה.
  • שינוי אופן החשיבה – דברו עם הנער המתבגר ונסו להבין מה עובר לו בראש בזמן התקף זעם, מה הם הדברים שגורמים לו "להידלק", נסו להכניס לו דברים לפרופורציות, לפרש לו את העולם ולעזור לו לראות את הדברים כפי שהם באמת ולא כפי שהם מצטיירים במוחו באופן מוגזם.
  • הכלה – אל תכעסו, הכילו את הכעס שלו, הבינו שגם אם הוא נראה לכם מוגזם ולא הגיוני, מדובר ברגשות שלו וחשוב לתת לו לבטא אותם. זה לא אומר שאתם לא צריכים לצפות ממנו ללמוד לבטא אותם בצורה מתונה יותר.
  • היו מודל לחיקוי – הורים הם מודל לחיקוי עבור הילדים, אם אתם כועסים, מתפרצים וצועקים, הילד לומד מכם שכך מגיבים בשעת זעם, לכן למדו גם אתם לשלוט ברגעים הקשים שאתם חווים. בנוסף, הראו לו איך אתם מתמודדים עם מצבים קשים, הראו לו שאתם סופרים עד 10 ומנסים להירגע, יוצאים לסיבוב באוויר, שוכבים על הספה עוצמים עיניים לכמה דקות ונרגעים ועוד.

הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי לטיפול בהתקפי זעם

מקרים רבים של התפרצויות זעם אצל מתבגרים ובני נוער דורשים טיפול מעמיק ומקצועי. אם המתבגר שלכם סובל מחרדות, מהפרעת קשב וריכוז, מדיכאון או מבעיה נפשית, חברתית, טראומה, קוגנטיבית ועוד – עליכם להשלים עם העובדה שכנראה שאין לכם את הכלים לעזור לו. במקרים כאלה עומדות לרשותכם שתי אפשרויות מצוינות:

הדרכת הורים –  במסגרת זו תוכלו לקבל מגוון כלים וסיוע, שישפכו אור על התסכול שאתם חווים כהורים לילד או נער שסובל מהתקפי זעם. הדרכת הורים תאפשר לכם להבין שורה ארוכה של נקודות שיסייעו לכם לסייע לילד שלכם, בין היתר תוכלו:

  • להבין מה עובר עליו בעת התקף.
  • ללמוד לעומק מהו אותו התקף.
  • לשרטט את מבנה האישיות שלו.
  • לדעת איך עליכם להגיב בעת התפרצות.
  • לגלות ממה עליכם להימנע בעת התקף זעם.
  • להבין מדוע הוא בוחר בדפוס התנהגות זה ומה עומד מאחוריו.
  • ללמוד איך לשוחח עמו על התקפי הזעם.
  • לדעת מה הדרך הנכונה לנתב את הכעסים שלו למקום אחר.

טיפול אצל פסיכולוג נוערבמהלך טיפול פסיכולוגי הנער הוא זה שיגיע לטיפול ובמקרים מסוימים גם ההורים יגיעו לחלק מהפגישות (תלוי בגיל). במסגרת הטיפול הנער ילמד טכניקות שיעזרו לו לשלוט בהתקפים (כגון טכניקת "פסק זמן"). הוא ילמד איך לעבד מידע, להפעיל שיקול דעת, לפתח מודעות עצמית, יבין את ההתנהגות שלו ואת ההשלכות שלה.

איש המקצוע יוכל לשוחח עמו על הסיבות להתקפים, ישאל אותו שאלות וביחד הם יגיעו לתשובות. המתבגרים ילמדו גם איך לזהות את הנקודות הרגישות שעלולות להביא אותם להתפרצות ואיך למנוע אותן. במידה וברקע של ההתפרצויות קיימת בעיה נוספת כגון הפרעת קשב, דיכאון, חרדה, פרידת הורים, בעיות בוויסות הרגשי ועוד – הפסיכולוג יעזור לנער להתמודד עם אותו מקור להתקפי הזעם.

אולי יעניין אותך גם: