התעללות רגשית בילדים

אין דבר כואב יותר מתחושת דחייה, ניצול, השפלה ואפילו שנאה, הנגרמים על ידי האדם הקרוב מכל – ההורה שלך. ילדים רבים חווים בכל יום התעללות רגשית, לא תמיד ניתן לזהות אותה כמו אלימות מינית או פיזית, אבל היא כואבת ומצלקת לא פחות ועלולה לגרום לילדים לבעיות נפשיות, רגשיות ותפקודיות רבות

התעללות רגשית בילדים היא דבר שקשה להעלות על הדעת שיכול להיגרם לילד על ידי הוריו, אבל זה קורה. למען האמת סביר להניח שזה קרה לכל אחד מאתנו, גם אם לא בכוונה. כל אחד מאתנו נושא עמו צלקת כלשהי מילדותו, של איזה משפט פוגע שאמא או אבא אמרו לו: על איך שהיא נראית ("ככה את יוצאת מהבית? זה ממש לא יפה לך") על זה שהוא לא מספיק מוצלח ("למה אח שלך יכול ואתה לא?") על זה שהוא כישלון ("שום דבר אתה לא יודע לעשות" או "הכל אתה הורס").

להורים יש פה גדול והם לא תמיד חושבים לפני שהם פותחים אותו. ליתר דיוק הם לא תמיד חושבים על ההשלכות של מה שהם אומרים, כי למרבה הצער הורה יכול לומר משפט תמים כשהילד היה בן עשר, שהילד יזכור אותו גם כשהוא עצמו יהיה בן 50. וכשההורים שלך פוגעים בך ולא סתם חבר – אין דבר פוגע מזה. וכשההורים שלך פוגעים בך באופן קבוע, מכוון, עוצמתי ושיטתי – זה כבר הרסני.

מי הם האנשים המתעללים בילדים?

ב-95% מהמקרים המתעלל בילד יהיה ההורה.

בכ-4% המתעלל הוא הבייביסיטר.

ורק בכ-1% המתעלל הוא אדם אחר.

השימוש במילה התעללות מתייחס להתעללות רגשית, התעללות מינית והתעללות פיזית.

מהי התעללות רגשית בילדים?

זהו מצב בו ילדים חווים מערכת יחסים הרסנית עם הוריהם או עם אחד מהם, במסגרת אותו קשר הם חווים באופן קבוע שורה ארוכה של תחושות שונות, מגוונות, שכולן פוגעניות:

הפחדה: לפעמים אין צורך באלימות, מספיק להפחיד. יש שסובל מהתעללות רגשית יפחד כל הזמן או רוב הזמן.

דחייה: תחושה שאתה לא רצוי, לא אהוב, לא שייך. לפעמים כל הילדים במשפחה יחושו כך לפעמים רק אחד מהילדים וזה הכי נורא.

התעלמות: תחושה שאתה לא קיים, בלתי נראה, לא שווה התייחסות.

ניתוק: הילד מבודד מבני משפחה אחרים, גם בני גילו וגם בכלל.

פגיעה בדימוי העצמי: הילד מקבל על בסיס קבוע ביקורת והערות שליליות לגבי המראה שלו, ההישגים שלו, צורת הדיבור שלו, ההתנהגות שלו ועוד. חלק גדול מהדברים נאמרים תוך כדי הבכתו של הילד, כמו מתוך מטרה להשפיל אותו ולפגוע בו.

שידול הילד להתנהגות רעה: במקום לדאוג לילד, להגן עליו ולשמור עליו, דווקא ההורה יהיה זה שידרדר אותו לסמים, אלכוהול, עישון ועוד – או שפשוט יתעלם מכך שהילד עושה זאת, כך בעצם יאמר לילד – לא אכפת לי ממך.

רגשות אשם: ההורה יאשים את הילד אם הוא לא מרגיש טוב, לא סיים מטלות לעבודה, רב עם בן הזוג ועוד. הילד ישמע שוב ושוב את המילים והמשפטים "זה קרה בגללך" או "אתה אשם" או "אם לא היית עושה ככה אז…".

אלימות עקיפה: גם אם הילד לא סובל מאלימות, הוא כן יהיה חשוף לאלימות במשפחה, דבר שישמור עליו דרוך ומפוחד (אולי אלימות כלפי אחיו או כלפי האם).

מה הופך הורה – להורה מתעלל?

בהרבה מאוד מהמקרים הורה מתעלל רגשית הוא הורה שהתעללו בו בילדותו. הוא מזהה בילד שלו את הילד שהוא היה ומתנהג אל הילד כפי שהתנהגו אליו. בנוסף, הורים מתעללים הם גם אנשים בעלי סף תסכול נמוך, אנשים שאין להם מספיק ידע בגידול ילדים ובהורות, אנשים חסרי סבלנות, הרבה פעמים הם משתמשים בסמים או אלכוהול וסובלים בעצמם מקשיים חברתיים ובעיות התנהגות.

יחד עם זאת, לא נעשה הכללות, כי קיימים לא מעט הורים מתעללים רגשית שכלפי חוץ יראו לכם כמו ההורים המושלמים: אנשים משכילים, אמידים ונעימים, שבתוך הבית, כשאיש לא רואה, הופכים את עורם.

גם בעיות בזוגיות, בגידות, בעיות כלכליות, ועוד – עלולות לגרום להורה להוציא את זעמו על הילדים שלא בצדק.

איך מזהים התעללות רגשית בילדים?

אלימות פיזית ומינית לפעמים ניתן לזהות על ידי סימנים פיזיים חיצוניים. למרבה הצער אלימות והתעללות רגשית – קשה יותר לזהות בעין.

ילדים הסובלים מהתעללות רגשית כן עלולים להראות סימני מצוקה שונים, לכן חשוב לדעת לזהות אותם ולהיות ערניים:

סימני אזהרה התנהגותיים: בעיות שינה, התנהגות אובדנית, בעיות רגרסיה (בעיות הרטבה), קשיים חברתיים, קשיים בלימודים, חרדות, הפרעות אכילה, בעיות דימוי גוף, שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגות עבריינית, פגיעה עצמית, התנהגות כפייתית ועוד.

סימני אזהרה קליניים: אם הילד סובל מבעיות אמון קשות, הפרעות בתקשורת, ליקויים התפתחותיים (מבחינה מוטורית ומבחינת שפה), סובל מהזנחה בריאותית (מחלות ובעיות בריאות לא מטופלות או מחמירות), מחלות פסיכוסומטיות, דימוי עצמי נמוך, התנהגות פסיבית, ועוד.

איך התעללות רגשית יכולה להשפיע על ילד?

תינוקות: בגיל כל כך קטן אפשר יהיה להבחין בפגיעה בהתפתחות מבחינה מוטורית ושפתית, בתינוקות בעלי משקל נמוך כתוצאה מהזנחה. ניתן יהיה להבחין שלתינוק אין קשר תקין וחם עם ההורים, שהוא לא מרגיש בטוח ומוגן. תינוק שחווה התעללות רגשית עלול לנשוך, לבכות הרבה, להטיח ראשו בקיר ועוד.

שנות הילדות: בגיל זה ניתן יהיה לראות ילד מתוסכל, בעל דימוי עצמי נמוך, העלול לסבול מדיכאון, חרדה, לסבול מקשיים חברתיים וגם מבעיות רגרסיה.

גיל ההתבגרות: בשלב זה בחיים התעללות רגשית אצל ילדים עלולה להיות ממש הרסנית, בני נוער עלולים להתחיל להשתמש בסמים, אלכוהול, לסבול מהתקפי זעם, לברוח מהבית, להפסיק ללמוד, לגנוב – בעצם להצדיק את כל מה שהם שמעו שהם שווים כל חייהם – לא שווים כלום.

בנוסף הם עלולים לסבול מהתנהגות אובדנית, הפרעות אכילה, חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, בעיות התנהגות, ועוד.

איך עוזרים לילד שחווה התעללות רגשית?

ראשית חשוב מאוד לפנות לעובדת סוציאלית וגם לערב את יועצת בית הספר, המחנכת או הגננת.

בנוסף, מומלץ מאוד, בכל גיל, לתמוך בו באמצעות טיפול רגשי לילדים. חשוב מאוד להחזיר לו את הביטחון העצמי שעבד, את תחושת הערך, להזכיר לו שהוא לא "רע". לעזור לו להאמין באנשים אחרים, לבנות קשרים בין אישיים וכמובן גם לאהוב את עצמו.

קיימים סוגים שונים של טיפולים לילדים. טיפולים באמצעות בעלי חיים, תרפיה באמנות, פסיכודרמה, טיפול דיאדי, טיפולים משפחתיים, ועוד. חשוב מאוד להבין מה גיל הילד, מהי היכולת הוורבאלית שלו להביע את עצמו, עד כמה הוא מבין מה הוא עבר ועובר ועד כמה הוא בשל לטיפול.

חשוב מאוד להתאים לילד את הטיפול הנכון לגילו, לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא וגם לשלב הקוגניטיבי בו הוא נמצא.

איך נדע איזה טיפול יכול לעזור לילד?

כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית עם פסיכולוג ילדים, פגישת אונליין, מרחוק דרך ה-Zoom. תוכלו לתאר את המקרה של הילד, את הקושי והחוויה שעבר.

בסיום הפגישה יוכל הפסיכולוג, לאחר שיכיר טוב יותר את המקרה, לתת לכם אבחנה ראשונית וגם המלצה להמשך טיפול. בנוסף תוכלו לצאת מהפגישה עם כלים שיעזרו לכם להתחיל להתמודד עם המקרה, לעטוף את הילד ולטפל בו כבר בבית, כחלק מהדרכה ראשונית.