הפרעת קשב וריכוז – ADHD

קושי לשבת בשקט מבלי לזוז, התנהגות אימפולסיבית, שכחנות ועוד, יכולים להעיד על כך שהילד שלכם סובל מהפרעת קשב וריכוז. מה הם התסמינים? והכי חשוב – מה הן דרכי הטיפול?

ADHD – מה זה?

הפרעת קשב וריכוז, המוכרות בשם ADHD, מתייחסות לקשת של סימפטומים הקשורים לבעיות של ליקויי קשב, היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית. אין הכרח כי בעיות קשב וריכוז אלו יופיעו בצוותא, ועל כן נחלקת ההפרעה לשלושה תת-סוגים: הפרעת קשב וריכוז בדגש על ליקוי קשב (ADHD-I), הפרעת קשב וריכוז בדגש על היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD-H) והפרעת קשב וריכוז משולבת (ADHD-C). רוב הילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD משתייכים לסוג המשולב.

ADHD – מאובחנת בשכיחות הגבוהה ביותר

הפרעת קשב וריכוז – ADHD – הן מן הבעיות המאובחנות בשכיחות הגבוהה ביותר, בעיקר בקרב ילדים, וכתוצאה מכך הן גם מן ההפרעת הנתונות במחלוקת במידה הרבה ביותר. המחלוקת נוגעת הן לאותנטיות של ההפרעה עצמה, כאשר הטענה היא שהאבחנה ניתנת בקלות רבה מדי וללא קריטריונים מספקים, והן לאופן הטיפול התרופתי הנפוץ להפרעה, שיוזכר להלן. עם זאת, על פי רוב מוכרת ההפרעה כבעיה אותנטית של קשב וריכוז והטיפול התרופתי מוערך כמסייע לסובלים ממנה.

סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז

אחת הסיבות למחלוקת סביב ההפרעה היא שההתנהגויות הכלולות בה הינן, במידה מסוימת, נחלתם של מרבית הילדים. ילדים רבים עשויים להיראות למבוגרים חסרי מנוחה, בעלי כושר ריכוז מוגבל ונוהגים באופן אימפולסיבי. אלא שבעוד מרבית הילדים הללו אינם חריגים בכך ביחס לבני גילם, ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז מגלים רמה קיצונית של התנהגויות אלו, הן בבית והן בבית הספר.

ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בדרך כלל מתקשים להתמקד בפעילות או במטלה מסוימת לאורך זמן ודעתם מוסחת בקלות. בפעילותם הם נוטים להיות שכחנים, בלתי מאורגנים ונעדרי תשומת לב לפרטים, והם מתקשים לעקוב אחר הנחיות ולסיים מטלות עד תום. לעתים קרובות הם נותנים את הרושם שהם אינם מקשיבים, גם כאשר מדברים עמם ישירות.

סימפטומים הקשורים להיפראקטיביות-אימפולסיביות כוללים קושי להיות בשקט או לשבת ללא תזוזה, תנועתיות מוגזמת שאינה הולמת את הסיטואציה, דברנות מופרזת וקושי להמתין בתור, שמתבטא גם בהפרעה לדבריהם או פעילותם של אחרים. כתוצאה מן ההתנהגויות שהוזכרו לעיל, ילדים הסובלים מ-ADHD במקרים רבים דחויים על ידי חבריהם.

טיפול בהפרעת קשב וריכוז

לעתים הסימפטומים של בעיות קשב וריכוז מתמתנים מאוד במהלך ההתבגרות. עם זאת, רוב הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מראים סימטומים של ההפרעה גם בבגרותם, וברבים מהם מטפלים עוד בהיותם ילדים.

הטיפול התרופתי המוכר והנפוץ ביותר הוא חומר ממריץ בשם methylphenidate, הידוע בשמו המסחרי ריטלין. תרופה זו ודומותיה מפחיתות את חומרת הסימפטומים של בעיות הקשב והריכוז ומקלות על המטופל להתרכז ולווסת את רמת פעילותו ואת התנהגותו.

עם זאת, לריטלין יש תופעות לוואי הכוללות בחילות, כאבי ראש ונדודי שינה. בנוסף, אין עדות מספקת להשפעה ארוכת טווח של טיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז.

את הטיפול התרופתי ניתן לשלב או להמיר בטיפול פסיכולוגי. ישנם סוגים רבים של טיפול פסיכולוגי, עליהם ניתן לקרוא כאן, שהוכחו כיעילים, דוגמת תראפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), תראפיה בין אישית (IPT) אימון במיומנויות חברתיות, אימון הורי ועוד. השילוב בין טיפול התנהגותי לבין טיפול תרופתי עשוי להיות החלופה היעילה ביותר.

באתר כל טיפול, ריכזנו עבורכם את כל החומר על הפרעת קשב וריכוז ואפשרנו לכם להבין יותר על הבעיה, כיצד לאבחן אותה וכיצד ניתן לטפל בה.