מצא מומחה לייעוץ אונליין

מתי להתמקד בהדרכת הורים ולא בטיפול רגשי לילד?

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה

כשאנחנו פונים לטיפול פסיכולוגי עבור הילד שלנו, מציפות אותנו לעיתים התלבטויות מסוגים שונים: איזה סוג טיפול לבחור? האם הצורך העיקרי הוא טיפול בילד, או לחילופין הדרכה עבורינו ההורים? או אולי האופציה היעילה ביותר עבורינו היא התערבות שמשלבת את שניהם?

צורת הטיפול ה"קלאסית" בילדים כוללת פגישה טיפולית שבועית לילד ביום ושעה קבועים, ובנוסף – הדרכת הורים אחת לשבועיים עד חודש, בהתאם לצורכי המשפחה. צורת עבודה כזאת מאפשרת למטפל להכיר את הילד ואישיותו, ליצור עימו קשר, ומתוך הקשר שנוצר וההבנות הטיפוליות של המטפל אודות הילד – לתת להורים כיוונים להתנהלות בבית שתתאים למאפייניו הרגשיים וצרכיו של הילד.

בצורת טיפול כזאת רוב המשקל, מבחינת הזמן שמוקדש למשפחה על ידי המטפל – ממוקד בילד, ולא בהוריו; אך נעשים חיבורים בין הטיפול לבין ההתנהלות בבית על ידי הדרכת הורים דירקטיבית ופרקטית שמרחיבה את ההסתכלות ודרכי הפעולה של ההורים.

עם זאת, הפורמט ה"קלאסי" לא מתאים לכל המשפחות, ולא תמיד עובד.

באילו מקרים עדיף להתמקד בהדרכת הורים על בסיס שבועי, שהיא עצמה המוקד לטיפול ואמורה לחולל את השינוי בבית, ולא בטיפול בילד עצמו?

1. כשהילד מסרב להגיע לטיפול רגשי אצל פסיכולוג

ישנם ילדים שמאופיינים במנגנוני הגנה שאינם מאפשרים להם להכיר בקשיים שלהם ולהסכים לקבל עזרה. עבור ילדים כאלה כל איזכור של הקושי גורם להם לחוש חלשים וחסרי ערך ועלול גם לעורר תגובה של עלבון או זעם. קשה עד בלתי אפשרי לעבוד עם ילדים שלא רוצים להיות בטיפול.

כמובן שלעיתים ההתנגדות מתמוססת תוך כדי הפגישות וכשנוצר קשר מיטיב עם המטפל, אך לא פעם רמת ההתנגדות ההתחלתית כל כך גבוהה, שאין אפשרות להגיע למצב של שיח ועבודה משותפת.

במקרים כאלה עדיף לפתוח ערוץ תקשורת אחר כדי לחתור לשינוי בבית – דרך הדרכת ההורים. המטפל נפגש עם ההורים אחת לשבוע ומנתח ביחד איתם סיטואציות שקרו בשבוע החולף ודרכי פעולה אפשריות שיכולות להוביל לשינוי המצב בבית.

יואל בן ה-13 סבל מקשיים חברתיים ומבידוד מתמשך שהוביל לחוסר ביטחון והימנעויות. הוריו הפצירו בו להגיע לטיפול אך הוא סרב בתוקף ואמר שהמצב לא מפריע לו ושהוא התרגל. הוא אמר להורים שכל פעם כשהם מדברים איתו על טיפול או על המצב החברתי זה מלחיץ אותו, והוא מעדיף שיניחו לו, כי כך הוא יותר רגוע ושמח.
ההורים הגיעו לפגישת התייעצות עם המטפלת במהלכה הציעה המטפלת שיגיעו להדרכת הורים שבה יביאו את האתגרים של "כל המשפחה". ההורים סיפרו על אחיו הקטנים של יואל, שאחד מהם אובחן בדיוק אז על הספקטרום האוטיסטי, וגבה הרבה תשומת לב מההורים. הדרכת ההורים עזרה להורים לפנות זמן ליואל, לצאת איתו מהבית, לעודד אותו ללכת לחוג, ולסכם על פעולות מינימליות שעליו לעשות כדי להגמיש את ההימנעויות כמו להצטרף להורים לפעילויות משפחתיות מהן נהג להימנע עד אז.
הדרכת ההורים הובילה בהדרגה לשינויים בבית, שהשפיעו גם על מצבו של יואל. אחרי מספר חודשים דיווחו ההורים שיואל הולך בקביעות לחוג שבחר, יוצא יותר מהבית, ולמרות שאינו מאוד פעיל חברתית, מקיים שיח בהפסקות עם ילדים מהכיתה.

2. קשיים התנהגותיים אקוטים של הילד בבית, או קשיים בתפקוד ההורי

במצבים כמו התפרצויות זעם ואלימות פיזית או מילולית של ילד כלפי ההורים או האחים, חרדות קיצוניות המובילות להימנעות מהליכה לבית הספר ומיציאה מהבית, סרבנות קיצונית של הילד שפוגעת בתפקודו; או קשיים בתפקודם של ההורים כמו זעם כלפי הילדים, חרדות או דיכאון אצל ההורים המשפיעים על התפקוד ההורי, ועל מצבם הרגשי של הילדים – מומלץ לשקול בשלב הראשוני הדרכת הורים ולא טיפול בילד.

במצבים אלה, הדרכת ההורים יכולה לתת מענה כדי לייצב את הקשיים האקוטיים, להחזיר איזון מסויים לבית, ולהכין את הקרקע לטיפול המשכי שבו גם הילד ייקח חלק. הדרכת הורים כזאת לרוב תתמקד בהקניית כלים להורים כיצד להציב לילד גבולות ברורים ומתאימים שיפסיקו את התנהגותו הכוחנית או האלימה, ביחד עם תמיכה והכלה של הילד; או לחילופין המלצות איך לשפר את התפקוד ההורי כך שהילדים יקבלו את מה שהם זקוקים לו מבחינה רגשית.

הוריה של הילה בת ה-16 פנו לעזרה ותארו ילדה שמתפרצת, מקללת, זורקת עליהם דברים ומתעמרת באחיה. המטפלת עבדה עם ההורים בהדרכת ההורים על איך להחזיר להם את סמכותם.
היא הנחתה את ההורים איך להגיב להתפרצויות של הילה באופן שישמור עליהם ועליה, תוך הצבת גבולות מאוד ברורה עם תוצאות למעשיה של הילה כשהתנהגה באלימות.
הדרכת ההורים הביאה אחרי מספר חודשים להפחתה בתדירות האירועים האלימים בבית (לא להכחדה מלאה שלהם) ולכך שהילה הסכימה להגיע לשיחות בעצמה ולנסות לעבוד על ניהול הכעסים שלה.

3. ילדים צעירים עד גיל 4-5

ילדים בגיל הרך יכולים לעבוד בפורמט של טיפול דיאדי שבו ההורה, הילד והמטפל נמצאים יחד בחדר למשחק משותף והתערבות טיפולית, ונערכות גם פגישות של המטפל רק עם ההורים. פורמט זה יכול להיות יעיל ומלמד, אך אינו מתאים לכל ההורים מסיבות מגוונות שלא ארחיב עליהן במאמר זה. אופציה מומלצת נוספת עבור הורים לילדים בגילאי גן היא הדרכת הורים.
כיוון שילדים צעירים מגיבים במהירות יחסית לשינויים שקורים בסביבה, דרך הדרכת ההורים לשינויים התנהגותיים ברמה ההורית בבית ניתן להשיג שינויים יחסית מהירים אצל הילד.

הוריו של יובל בן החמש הגיעו להדרכת הורים סביב בררנות קיצונית של יובל באוכל. נושא האוכל הפך לנושא מאוד מרכזי בבית והיו סביבו עימותים רבים, כעסים וקונפליקטים.
המטפלת חשה שיובל משיג מההורים הרבה תשומת לב ונראות דרך המאבקים, ושהוא נאבק דרך האוכל על צרכים רגשיים שלו כמו עצמאות ושליטה. היא הנחתה את ההורים כיצד לתת ליובל את הדברים להם היה זקוק מבחינה רגשית לא דרך האוכל, וכיצד להגיב לבררנות שלו ולנהל את נושא האכילה בבית.
אחרי מספר חודשים בהדרכת ההורים, יובל נותר אמנם בררן, אך האווירה בבית השתפרה מאוד וההורים חשו שיובל יותר רגוע בבית ויותר פנוי לשחק עם חבריו ולהיות בגן.

לסיכום, הדרכת הורים היא אופציה יעילה, ממוקדת ובעלת תוצאות טובות לטיפול באתגרים במשפחה ובקשיים עם הילדים.

בגלל שמדובר בהורים, שהם אנשים מבוגרים ולרוב מודעים יותר ביחס לילדים, היא מאפשרת עבודה יותר ישירה ומכוונת, ולכן תוצאותיה יעילות.

ניתן להביא להדרכת הורים גם נושאים שקשורים לכלל המשפחה ומשפיעים בעקיפין על חייו של הילד, וכך להרחיב את היריעה מעבר לקשייו הספציפיים של הילד. עבודה דרך הדרכת הורים עוזרת גם במקרים של ילדים שמתנגדים, לא בשלים לטיפול, או מרגישים "מתוייגים" כשהם במסגרת טיפולית.

אולי יעניין אותך גם:

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה. במרכז גרתי טיפולים רגשיים מגוונים ומטפלים מנוסים ואיכותיים, וכן אבחונים והדרכות הורים