דחיית סיפוקים אצל ילדים: על איפוק וסבלנות

דחיית סיפוקים היא בעיה נפוצה אצל ילדים ובני נוער. יש מחקרים הטוענים שמדובר ממש במגיפה היכולה להוביל צעירים להתנהגות אלימה, לעישון, שתיית אלכוהול, בעיות התנהגות ועוד. מי אשם בכך? איך תחנכו את הילדים שלכם לדחיית סיפוקים? ואיך הדרכת הורים יכולה לעזור לכם?

מבוגרים, בני נוער וילדים קטנים – כולם עלולים לסבול מחוסר יכולת לדחות סיפוקים. כמובן שככל שאדם מתבגר ולומד דבר או שניים על החיים, הוא לומד לשלוט בכך יותר. למרבה הצער, מי שלא יודע להתמודד עם דחיית סיפוקים בגיל צעיר, עלול לסבול ממגוון רחב של בעיות והשפעות שליליות על חייו בגיל מבוגר יותר, כגון:

  • בעיות בלימודים.
  • בעיות התנהגות.
  • בעיות חברתיות.
  • השמנת יתר.
  • נטייה להתמכרות לעישון, צריכת אלכוהול וסמים.
  • נהיגה לא בטוחה בכבישים.
  • פזרנות והתנהגות כלכלית לא נכונה ובטוחה.
  • חוסר יכולת להתמודד עם אכזבה, כישלון ותסכול.
  • קושי עם השתלבות במקום העבודה.
  • בעיה עם קבלת מרות.

ועוד…

ילד חסר סבלנות, עלול לגדול ולהפוך לאדם חסר סבלנות, שלא יודע להתאפק, הרגיל לקבל הכל מהר ועכשיו. ילדים שלא יודעים לדחות סיפוקים נוטים לריב יותר, להיות מתוסכלים יותר, הם מתקשים להתמודד עם קשיים, מבחנים ולהסתדר עם חברים, הורים ומחנכים.

דחיית סיפוקים בגיל הרך: מבחן המרשמלו

בשנות ה-60 נערך מחקר מפורסם שעסק בדחיית סיפוקים בגיל הרך. במסגרת המחקר נתנו לילדים, בגילאי שנתיים עד ארבע, להישאר בחדר לבד עם מרשמלו. לילדים נאמר שהם יכולים לאכול את המרשמלו, אבל במידה ולא יאכלו אותו וימתינו בסבלנות – הם יקבלו שניים.

שנים לאחר המחקר, החוקרים בדקו את משתתפיו ומצאו כי הילדים שהצליחו להתאפק (כשליש מהילדים) סבלו מפחות בעיות התנהגות, הצליחו להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ שונים בחיים, היה להם ציון פסיכומטרי גבוה יותר והם גם ניהלו מערכות יחסים מוצלחות יותר.

החוקרים הסיקו מכך, כי דחיית סיפוקים היא יכולת הכרחית, היכולה לעזור לנו מאוד בחיים וחשוב לרכוש אותה כבר בגיל הרך.

צפו במבחן המרשמלו החדש של Igniter Media:

חשוב להבין שילדים לומדים על דחיית סיפוקים מהרגע שבו הם מגיעים לעולם. כך אנו נתקלים פעמים רבות בתינוקות שנוטים לבכות יותר ובכאלה שהם רגועים יותר, בכאלה שמגיבים בכעס וצרחות כשהם רעבים ובכאלה שהם נינוחים יותר בכל מצב. הסיבה לכך, פעמים רבות, קשורה לאופן בו הם גדלים וליכולת שלהם לדחות סיפוקים.

תינוקות ופעוטות לומדים על דחיית סיפוקים על פי הקצב בו אנו רצים אליהם כשהם בוכים, מחליפים להם חיתול, מרימים אותם על הידיים, נותנים להם תשומת לב כשהם רוצים לשחק ועוד.

קיימות תיאוריות רבות, הטוענות כי בשנה הראשונה לחייו התינוק מתחיל לחוות עצמו כסובייקט בעל רצונות משלו ומבסס גם תחושה של שליטה על פי האופן שבו הוריו "משרתים" אותו (לדוגמה: קצב המהירות שהבקבוק מגיע אליו מהרגע שהוא בוכה).

התינוק לומד בשנה זו כי הקשר עם האחרים עוזר לו לחוות תחושת סיפוק ולהיעזר בהם. התינוק מגלה אמון בסובבים אותו ובעולם. הנטייה הטבעית של המבוגרים היא לספק לתינוק את כל צרכיו, על אחת כמה וכמה כשהוא לא יכול להביע את עצמו, ללכת, לקחת דברים לבד, להכין דברים בעצמו, לבקש, להתלונן ועוד.

בגיל הרך, קיימת כבר ציפייה שהילד יתחיל ללמוד להתאים את עצמו לחברה ויפגין יכולת דחיית סיפוקים ברמה מסוימת, גם אם עדיין לא מושלמת.

איך מחנכים ילדים לדחיית סיפוקים?

הורים מלמדים את ילדיהם המון על דחיית סיפוקים, גם בלי לשים לב, אבל לא תמיד נותנים דוגמה טובה.

דחיית סיפוקים באה לידי ביטוי בהרבה מאוד פעולות ואינטראקציות בין ההורה והילד במהלך היום, לדוגמה:

  • כשהילד מבקש לאכול – האם הוא מקבל ישר או ממתין בסבלנות עד שההורה מתפנה?
  • כשהוא רוצה לשחק או שיקריאו לו סיפור – האם הוא מקבל את מבוקשו מיד או בזמן המתאים גם לו וגם להורה?
  • כשהוא מטייל עם ההורים בקניון ורוצה לקנות צעצוע או ממתק – האם ישר קונים לו הכל או שיש הגבלה מסוימת או חשיבה הגיונית מאחורי הרכישה?
  • כשהורה לא יכול להיות עם הילד – האם הוא יודע להעסיק את עצמו או מנדנד להורה עד שהוא נשבר ומתפנה אליו?
  • כשהילד רוצה חפץ מסוים – האם הוא חוטף חפצים במקום להמתין לתורו? האם ההורה מאפשר לזה לקרות?

דחיית סיפוקים היא בעצם חוסר סבלנות שהילד חש והיכולת שלו לשלוט באותו חוסר סבלנות ולגלות איפוק. לילד יהיה קשה מאוד ללמוד איך להתאפק ולהיות סבלני אם ההורה לא ילמד אותו.

תינוקות ופעוטות לומדים על דחיית סיפוקים על פי הקצב בו אנו רצים אליהם כשהם בוכים, מחליפים להם חיתול, מרימים אותם על הידיים, נותנים להם תשומת לב כשהם רוצים לשחק

מי הם הילדים שנוטים לסבול במיוחד מדחיית סיפוקים?

  • ילדים הרגילים לקבל את מה שהם רוצים.
  • שמקבלים הכל מתי שהם רוצים.
  • שההורים שלהם עושים מאמץ לספק להם כל דבר במהירות.
  • שלא רגילים להמתין לכלום.
  • שברגע שהם כועסים ישר מנסים לרצות אותם עם חפץ, ממתק או מעשה שירגיע אותם.
  • שלא יודעים לבקש יפה ולהמתין בסבלנות – הם חושבים שהכל מגיע להם והם חוטפים, כועסים וצועקים כשהם לא מקבלים.

איך מלמדים ילד לגלות סבלנות ואיפוק?

פעילות גופנית – ספורט היא פעילות נהדרת, שמעבר לכך שהיא בריאה היא גם מלמדת ילדים המון על דחיית סיפוקים. ילדים שלוקחים חלק בפעילות ספורטיבית לומדים להפסיד, לוותר, לשתף פעולה, להיות חלק מקבוצה, לחלוק, ועוד.

הקפדה על הכנת שיעורי בית ומטלות ביתיות – לילדים יש נטייה לדחות דברים שהם לא אוהבים לעשות: להכין שיעורים, לסדר את החדר, לעזור להורים לנקות את הגינה, לשטוף כלים ועוד. חשוב מאוד לשלב את כל המטלות שיפתחו אצל הילד התנהגות אחראית ובוגרת, לשבח אותו על כך שעמד בהן ובכך להוכיח לו שהוא יכול, מסוגל, לחזק את הביטחון העצמי שלו וגם את תחושת האחריות והעצמאות שלו.

אל תחששו לאתגר את הילד – ילדים לעתים בורחים מדברים שנראים להם קשים מדי וההורים לפעמים מאפשרים להם, מתוך רצון להגן עליהם. כדאי וחשוב לאתגר את הילד, עד גבול מסוים כמובן, מתוך כוונה להראות לו שהוא יכול להצליח, שיש לו כישרונות חבויים שהוא לא מודע להם. התמודדות עם אתגרים מעמתת את הילד עם מגבלות, עם הצורך להפגין סבלנות וגם מפתחת אצלו דימוי עצמי חיובי ואמונה שהוא מסוגל להרבה יותר ממה שהוא חושב.

התנהלות נכונה עם כסף מגיל צעיר – אם תקנו לילד כל דבר שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה (וזה לא משנה בן כמה הוא) הוא לא ילמד להעריך כסף, את הדברים שאתם קונים לו וגם לא ידע לדחות סיפוקים. אם תתנו לילדים דמי כיס מגיל צעיר ותלמדו אותו לחסוך, להתנהל נכון, לקנות דברים בכוחות עצמו, לשמור עליהם ולהעריך אותם – הוא ילמד המון על היכולת שלו להתאפק, ייהנה יותר מהרכישה, יעריך אותה, ישמור עליה וההתנהלות הכלכלית הנבונה תלווה אותו גם בבגרות.

פשוט תלמדו אותם להמתין – לפעמים הורים נותנים לילדים הכל ומהר כדי להימנע מויכוחים, מבכי ובלגן. אבל זו טעות, כי כך הילד לומד שעם קצת צעקות הוא מקבל כל דבר וגם לא לומד דבר על סבלנות, התמודדות עם תחושת תסכול ולא מצליח לווסת את הרגשות שלו. לא יקרה כלום אם הילד יחכה מעט עד שתתפנו לשחק איתו אם אתם חייבים לסיים את עבודתכם, אם הוא ימתין מעט עד שתסיימו להרדים את האח הקטן בטרם תוכלו להתפנות רק אליו ולתת לו את מלוא תשומת הלב המגיעה לו, אם תלמדו אותם להעסיק את עצמם כשמשעמם להם ולא תרוצו לבדר אותם, אם תתנו להם להתמודד לבד עם הרכבת פאזל או בניית מגדל ולא תרכיבו עבורם רק בשביל להגיע לסוף.

הסבירו את ההיגיון – זה לא משנה באיזו פעולה נקטתם כדי ללמד את הילד להמתין, לגלות איפוק ולחכות בסבלנות, הכי חשוב זה להסביר את ההיגיון העומד מאחורי הדברים כדי שהילד יידע מה המטרה של אותו צעד ולא יחשוב שאתם סתם מתעלמים ממנו או מנסים לגרום לו לתסכול. תמיד כדאי ללוות את הפעולה שלכם בהסבר כגון: אם אסיים לעבוד יהיה לי הרבה זמן לשחק איתך ואהיה רגועה או אם תאפשר לי לסיים לקלח את אח שלך אוכל להקריא לך סיפור בשקט מבלי שהוא יפריע לנו או אם תבכה ותנדנד אני לא אעזור לך להכין שיעורים כי ככה אתה לא מספיק מרוכז, כשתירגע תקרא לי או כשתסיים להכין שיעורים תוכל לצאת לשחק עם חברים, כי אחר כך תהיה עייף מדי.

הדרכת הורים להעצמת סמכות הורית ותרגול דחיית סיפוקים

במסגרת הדרכת הורים ניתן לקבל כלים שיעזרו לכם לבנות סמכות הורית מול הילדים, כזו שתגדיר אצל מי נמצאת השליטה בבית, מי קובע את החוקים, הזמנים והדרך. סמכות הורית היא הבסיס להרבה מאוד מהקונפליקטים שהורים נתקלים בהם בקשר עם הילד, כשהילד מנסה להראות שהוא השולט, עצמאי, קובע וההורה מנסה להציב גבולות מצד אחד ולחזק את הילד מצד שני.

במסגרת הדרכת הורים ניתן ללמוד כיצד לשלב בין הצבת גבולות לבין מתן תחושת שליטה ועצמאות לילד, ההורה לומד כיצד לתת חיזוקים חיוביים על התנהגות חיובית של הילד, כגון: דחיית סיפוקים, הפגנת איפוק, שליטה עצמית במצבים בעייתיים ועוד.

בנוסף, יכול ההורה ללמוד על המזג של הילד שלו, אם הוא ילד שנוטה להתעצבן מהר ולהגיב בזעם הוא יכול ללמוד איך להרגיע אותו, להתמודד עם הכעס והתסכול ומצד שני לא לאבד שליטה בעצמו.

צריכים להתייעץ? בואו לקבוע הדרכת הורים עם פסיכולוגים מומחים >>