ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, הוא הולך ונבנה עם השנים, מהרגע שאנחנו נולדים ויש לה השפעה על כל אחד מתחומי חיינו: על הזוגיות שלנו, הקריירה, היכולת שלנו להצליח בלימודים, להתמודד עם כישלונות, הצלחה, עם האופן שבו אנחנו משתלבים בחברה, ועוד.
למה יש ילדים עם ביטחון עצמי נמוך וכאלה עם גבוה?
לטמפרמנט המולד יש משקל חשוב בביטחון העצמי של הילד. יש ילדים שבאופן טבעי הם יותר חששנים, ביישנים וחסרי ביטחון. אבל גם הסביבה משפיעה מאוד על הביטחון העצמי של הילד ועוזרת לו להתגבש.
ילדים הגדלים בסביבה ביקורתית יותר (חינוכית או ביתית) או ילדים שצברו חוויות חיים קשות, בגלל לקויות למידה, קשיים חברתיים או כל דבר אחר היכול להשפיע על הביטחון העצמי.
להורים יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך התפתחותו ועיצובו של הביטחון העצמי אצל הילדים. ההורים הם הגורם החיצוני הקרוב ביותר שתורם לתדמית העצמית של הילד וקובע אם היא תהיה חיובית או שלילית, אם הוא ירגיש שייך או נבדל, שווה ערך או חסר חשיבות.
ילדים סופגים המון, לטוב ולרע, מהמשובים ומהתגובות שהם מקבלים מההורים, לדוגמה:
- ילד המראה להורה ציור שואל תמיד מה אתם חושבים על הציור. איך אתם מגיבים? האם אתם מסתפקים ב-"יפה" או מתייחסים ממש לעבודה שהילד השקיע? כי חשוב לדעת שהילד רוצה שתשימו לב לצבעים, לצורות, למחשבה שהוא השקיע ולא לשמוע שוב ושוב מילים כמו "יפה", "נהדר" או "כל הכבוד". הפידבק צריך להיות מלא והמשוב מפורט.
- ילד שמקבל בחזרה מבחן, מחכה לראות אם הציון מספק את ההורים ונחשב להצלחה – האם 80 זה בסדר מבחינתכם או שאתם חייבים שהוא יוציא תמיד רק 100? ילדים שיש מהם ציפייה להצלחה בלתי אפשרית או בלתי פוסקת, הופכים לחרדים מהתגובה של ההורים. כאשר הם נכשלים הביטחון העצמי שלהם יורד.
- ילד קטן שלא מצליח להרכיב פאזל או לבנות מגדל מתחיל לבכות – האם אתם מסייעים לו להתמודד עם המשימה בהצלחה ובכך גורמים לו לחוש תחושת סיפוק או עוזרים לו להירגע ועוברים הלאה למשחק הבא?
- כשאתם מבקשים מהילד לסדר את החדר או לקחת חלק פעיל בכל עזרה אחרת הקשורה לבית, האם אתם עושים זאת בצעקות והבקשה מועברת בתור עונש? חשוב לדעת שמטלות הבית עוזרות להקנות לילד תחושת שייכות, הן מראות לו שהוא חשוב, יכול, מסוגל ובעיקר שהוא חלק מכם.
- האם אתם אומרים לילד הרבה פעמים משפטים שבהם מסתתרות מילים כמו "כשתגדל גם אתה תוכל…" או "זה הבית שלי ואני מחליטה"? אם כן, חשוב שתזכרו שמשפטים מהסוג הזה מקטינים את הילד ולא תורמים לתחושת השייכות שלו לבית ולמשפחה.
- האם אתם מתנהגים לילדים כאילו אין עוד כמוהם בעולם והם מושלמים? מכנים אותם בשמות כמו "נסיך שלי" או "מלכה שלי"? נותנים להם הכל? כי יכול מאוד להיות כשהם יצאו לעולם הם לא ימצאו שם ממלכה ולא נתינים ויגלו שהם סתם בני אדם עם ביטחון עצמי מופרז שגידלו אותם לחשוב שהם בני אצולה.
- אם הילד סובל מביטחון עצמי נמוך, אולי זה בגלל שאתם נוהגים להבליט את "הפגמים" שלו, להציג אותו כבינוני במקום להתמקד בדברים שבו הוא חזק. שימו לב, אולי יש תכונה מסוימת או קושי שעמו הוא מתמודד שאתם מתעסקים בו כל הזמן. לדוגמה: אומרים בפני הילד שאתם חוששים שיהיה לו קשה להתמודד עם הלימודים בשנה הבאה או חושבים שהוא לא מתאים לספורט מסוים. אלו מצבים בהם אתם משדרים לילד שהוא חלש או לא ראוי, למרות שאתם דואגים לו ורוצים להגן עליו.
- הקפידו להימנע מביקורת, העניקו לילד סביבה הרואה את הצד החיובי שלהם. עזרו להם למצוא את הכישרונות שלהם והחמיאו להם.